החיים שלנו סוכר

היא תוקפת בשקט בלי כל התראה מוקדמת, פוגעת בפעילות האינסולין בגופנו ומונעת ממנו לווסת את רמות הסוכר מן הדם אל תאי הגוף. היא לא חסה על צעירים או על מבוגרים, נחלקת לשני סוגים עיקריים, ואף על פי שעם זיהוי מוקדם ובזכות המדע כבר אפשר לחיות איתה שנים ארוכות, נחשבת הסוכרת לאחת המחלות הכרוניות הנפוצות והיקרות בעולם, שגובה משאבים גדולים ממערכות הבריאות, וששיעור התחלואה בה עדיין נמצא בעלייה מתמדת.

מחלה עם פיצול אישיות

המילה "סוכרת" מתייחסת למעשה למגוון של שיבושים בפעולתו של הורמון האינסולין, שאחראי בגוף על איזון והכוונת חומרי המזון בדם כמו סוכר ושומנים. האינסולין מיוצר בלבלב על ידי תאי בטא, משם הוא מופרש לדם. אצל חולי סוכרת ישנו שיבוש בפעילות האינסולין, או מחסור בו, ולכן הגוף מתקשה לווסת את הסוכר מן הדם אל התאים, הזקוקים לו ליצירת אנרגיה. עודף הסוכר בדם פוגע בכלי הדם, ואילו התאים נותרים ללא חומר הגלם החיוני לתפקודם התקין.

מבין סוגי הסוכרת המוכרים יש שניים נפוצים במיוחד: הראשון הוא סוכרת מסוג 1, הנקראת גם סוכרת נעורים, והיא נגרמת כנראה מהפרעה במערכת החיסון. מסיבה שעדיין לא ידועה למדע, תאי הדם הלבנים תוקפים את תאי הבטא ומשמידים אותם, והחולים בסוכרת זו זקוקים לזריקות אינסולין על בסיס יומיומי למשך כל חייהם. השני הוא סוכרת מסוג 2, אשר נחשבת למחלה גנטית עם השפעה סביבתית. היא מופיעה לרוב אצל אנשים בעלי עודף משקל, ובה הבעיה אינה מחסור באינסולין (לפחות בהתחלה), אלא ברגישות התאים אליו ולניסיונותיו להעביר אליהם גלוקוז. ניתן לשלוט בה על ידי אימוץ אורח חיים בריא, בתנאי שמאבחנים אותה בזמן.

מחקרים חדשים במעבדות המחקר של האוניברסיטה לוקחים את המלחמה בסוכרת צעד אחד קדימה, ויתכן שבקרוב הזרקות אינסולין יהפכו לנחלת העבר.

תאי בטא שהופכים לתאי גזע ושוב לתאי בטא

פרופ' שמעון אפרת מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר מפתח מנגנון שיתכנת מחדש תאי בטא מייצרי אינסולין, אותם ניתן יהיה להשתיל אצל החולים בסוכרת נעורים, ויבטל את הצורך בזריקות.

"הבעיה המרכזית בטיפול בחולי סוכרת מסוג 1 היא אי היכולת לדייק בכמות האינסולין שצריך להזריק לחולה. גם לרמות גבוהות מדי של הורמון זה בדם יש השפעה לא רצויה, ונכון להיום המחקרים בתחום זה עדיין בעיצומם. היינו שמחים לו כל חולה יכול היה לעבור השתלת לבלב שיפיק שוב את תאי הבטא, אך לצערנו זה בלתי אפשרי, היות והיחס בין תורמים לחולים הוא 1:1000", מסביר פרופ' אפרת. "בעזרת המחקר שלנו אנו שואפים להחזיר לגוף, בטיפול חד פעמי, את תאי הבטא החסרים לו, שייצרו שוב אינסולין באופן עצמאי, ללא צורך בהשתלת לבלב".

המחקר פורץ הדרך עבר מספר גלגולים, שבסופם מצאו החוקרים את הדרך היעילה ביותר ליצור תאי בטא. מסביר פרופ' אפרת: "לקחנו תאי בטא אנושיים וסימנו אותם כדי שנוכל לעקוב אחריהם. לאחר מכן הפכנו אותם בתנאי מעבדה לתאי גזע מושרים, מהם מתמיינים ומתפתחים כל התאים בגופנו, הרבינו אותם והפכנו אותם בחזרה לתאים מייצרי אינסולין, אותם ניתן להשתיל בגופם של חולים".

התאים שעברו את הדרך הלוך וחזור נותרו עם שריד מהתא הבוגר שהיו פעם, אשר "מזכיר" להם את תפקידם. "מדובר במקור זמין ובלתי מוגבל של תאים. אמנם העבודה על הפיתוח טרם הסתיימה, אך אנו מקווים מאוד שבשנים הקרובות טיפול זה יחליף את הטיפול הקיים היום", מסכם פרופ' אפרת.

ילד חולה בסוכרת נעורים מודד רמת אינסולין באמצעות דקירה. בקרוב כבר לא?

סוכרת והעיר הגדולה

סוכרת מסוג 2 היא הנפוצה בין מיני המחלה, והחולים בה מהווים קרוב ל-90% מכלל חולי הסוכרת. למרות היותה גנטית לחלוטין, לסביבה יש תפקיד חשוב בהתפרצותה ובהתמודדות עמה. "במדינות כמו סין והודו, שהתרחשו בהן שינויים באורח החיים המסורתי, חלה עלייה חדה במספר חולי הסוכרת", מגלה פרופ' אפרת. "אנשים שהיו רגילים לעבודה גופנית ולתזונה דלה נחשפו לתיעוש, לאורבניזציה ולחיים במסלול המהיר, ואלו שינו את כל מה שהיו מורגלים אליו, והשפיעו על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהם".

הדס צור, דוקטורנטית במעבדה לעיצוב עירוני, כתבה על הנושא עליו מדבר פרופ' אפרת בכתב העת אורבנולוגיה של המעבדה. שני שלישים מחולי הסוכרת בעולם חיים בעיר ובסביבותיה, ומספר החולים החיים בעיר עתיד לגדול משמעותית. על כן ערים שונות בעולם מקדמות מדיניות שמטרתה לעודד אורח חיים בריא המשלב תזונה ופעילות גופנית, בין היתר באמצעות תכנון עירוני. ברשימה שכתבה צור מוצג מחקר שנעשה על ידי מכון גאו-קרטוגרפיה, המציג את הערים הסוכרתיות ביותר בישראל. לאור זאת עולה השאלה כיצד היבטים כלכליים, חברתיים וסגנון חיים עירוני משפיעים על הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2, והאם יש קשר בין מחלת הסוכרת לחיים בעיר ולמעמד סוציו-אקונומי.

צור סוקרת מחקרים בינלאומיים על הזיקה בין סוכרת ועירוניות, מהם עולה כי הערים של היום מאופיינות באי שוויון בריאותי הולך וגובר. "אמנם באופן כללי המצב הבריאותי של תושבי העיר טוב יותר בשל הנגישות לשירותים רפואיים איכותיים וזמינות גבוהה, אולם מצבם של העניים העירוניים, החיים במרחבים שוליים בעיר, ירוד מאשר של אלה החיים באזורים כפריים". אוכלוסייה ענייה עירונית נמצאת בסיכון גבוה יותר ללקות בסוכרת, מפני שהאוכל הזול אותו היא נאלצת לצרוך הוא מעובד ולא בריא, לעומת אוכלוסייה ענייה כפרית, או כזו בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר.

ישנה מגמה בערים שונות בעולם לקדם אורח חיים בריא באמצעות תכנון עירוני המציע מסלולי אופניים, שטחים ירוקים, מרחבי ספורט ומשחק ביישוב. נקודת המוצא היא שתכנון מסוג זה יעודד את התושבים להיות פעילים ובריאים יותר. אך תפיסה זו מוטלת בספק נוכח המחקר על חולי הסוכרת בערי ישראל.

"העיר היא זירה המכילה גורמים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים. הרגלי אכילה, צריכה, פעילות גופנית, שעות עבודה, פנאי ובילוי תלויים באזור מגורים, ולכל אלה השפעה על הסיכוי של אותם תושבים לחלות בסוכרת", אומרת צור ומוסיפה, "כמובן שחשוב לתכנן ערים כך שיעודדו את תושביהן לחיות אורח חיים נכון ובריא, אך לפי המחקר של מכון גאו-קרטוגרפיה שמדרג את חולי הסוכרת בישראל, יש לקחת את כל אלו בעירבון מוגבל, שכן בישראל הממצאים דווקא מראים סתירה בין התכנון הפיזי של הערים לבין רמת ה"סוכרתיות" של תושביהן".

תכנון עירוני שיעודד אורח חיים ספורטיבי יקטין את סיכוי התושבים לחלות בסוכרת מסוג 2

בעקבות האור: חיישן תת עורי שמזהה ריכוזי אינסולין

ד"ר גילי ביסקר מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן הקדישה את פרויקט פוסט הדוקטורט שלה לפיתוח ננו-חיישנים אופטיים, שייתנו לנו מידע מדויק יותר על כמות האינסולין בדם. החיישנים מבוססים על ננו-צינוריות מפחמן הפולטות פלורסנציה בתחום האינפרא-אדום. מתוך השינויים באור הנפלט מהחיישנים אפשר לחשב את ריכוז האינסולין סביבם.

"המטרה שלי היא לפתח שתל זעיר עם הננו-צינוריות, שאפשר יהיה להחדיר באופן חד פעמי תחת העור, ובאמצעות בדיקה לא פולשנית ניתן יהיה לקרוא ולהבין מה ריכוז האינסולין ברקמה ובדם של החולה, ממש כמו קריאת ברקוד", מסבירה ד"ר ביסקר. "היתרון של העבודה בתחום האינפרא-אדום הוא שניתן לראות עמוק יותר בתוך הרקמה, ולשפר את היחס בין האות לרעש. באמצעות הטכנולוגיה החדשה נוכל לשלב קריאה של רמות אינסולין יחד עם קריאת רמות סוכר, ומהניתוח שלהם נדע כמה אינסולין יש להזריק לחולה. המידע יסייע למעקב ויקדם את הטיפול הניתן היום לחולי סוכרת, במטרה לשפר עוד יותר את איכות חייהם".

ד"ר גילי ביסקר במהלך עבודתה במעבדה