פרופ' אהוד גרוסמן

המחקר הראשון כחוקר עצמאי פורסם בשנת 1985, במגזין .International Journal of Obesity

מה היה נושא המחקר שלך?

"את המחקרים הראשונים שלי פרסמתי במהלך ההתמחות. המחקר הראשון היה בנושא חשיבות פעילות מערכת העצבים הסימפטטית בגרימת יתר לחץ דם. במחקר זה לא הייתי חוקר מוביל, אך בהמשך עשיתי מחקר על השפעת ירידה במשקל על מערכת העצבים הסימפטטית ולחץ הדם".

איפה זה "תפס אותך" בחייך האישיים?

"בעת פרסום המאמר עבדתי כמתמחה בביתן 38 במחלקה הפנימית בשיבא, בהנהלתה של פרופ' רוזנטל. הייתי עושה 8-6 תורנויות בחודש, כשכל תורנות נמשכה 32 שעות ברציפות. בשעות הפנויות הבודדות שהיו לי עבדתי על המחקר וכתבתי את המאמרים. באותה עת הייתי נשוי עם 3 ילדים (בני 8, 3 ותינוקת). אשתי עבדה בלילות כאחות, כדי שאני אוכל להיות עם הילדים בלילה, וההורים שלי היו באים בבוקר לשמור על התינוקת, כדי שאשתי תוכל לישון".

מה הרגשת בתקופת הפרסום?

"באותה עת היינו מדפיסים את המאמר במכונת כתיבה, ואת הגרפים עשיתי אצל גרפיקאית. שלחתי את המאמר בדואר וחיכיתי חודשים לקבלת מכתב ממערכת העיתון. בזמן ההמתנה לתשובה מהעיתון, התפרסם מאמר דומה בעיתון אחר, והייתי בטוח שהמאמר יידחה. הדוור של בית החולים היה האיש הכי חשוב עבורי אז, והייתי מחכה לו יום יום במתח, שיביא את המכתב מהמערכת".

"בד"כ המאמר נשלח בחזרה במעטפה גדולה, ואי אפשר היה לדעת אם זה התקבל או לא עד שפתחת. אני לא אשכח שקיבלתי אותה עם המאמר בפנים ועם מכתב נלווה, שאומר המאמר יתקבל אם אוכל לעשות שינויים. עבדתי בצורה אינטנסיבית כדי להשלים את התיקונים ושלחתי את המאמר המתוקן. נדמה לי שרק אחרי חודשיים קיבלתי הודעה שהמאמר התקבל והייתי בשמיים".

"אין ספק שהפרסום הראשון כמחבר מוביל נותן תחושת סיפוק והגשמה עצמית. זה גם שובר את מחסום הפחד ומדרבן אותך להמשיך. לאחר מכן המשכתי לחקור ולפרסם בתחום הקליני של יתר לחץ דם. הפרסומים הראשונים סללו את הדרך למצוא מקום מחקר בארה"ב, ובשנת 1987 יצאתי לשלוש שנים מחקר קליני ובסיסי בארה"ב (שנה בניו אורלינס ושנתיים ב-NIH)".

טיפ ועצה לחוקר המתחיל

"למדתי שחשוב למצוא מנטור מתאים, להתייעץ ולעבוד בקבוצה ולהיות חדור מוטיבציה. צריך להפעיל מחשבה ולהאמין בדרך. צריך גם להיות מוכן לאכזבות ולא להתייאש".