פרופ' ערן נוימן

"כאשר לוקחים סיכונים, יש סיכוי להגיע למקומות רחוקים", פרופ' ערן נוימן, אדריכל וחוקר אדריכלות ישראלית, מתמחה בתיאוריה ביקורתית בתחום האדריכלות שלאחר מלחמת העולם השנייה, וכן בתיאוריות אדריכלות דיגיטלית עכשווית. מכהן כדקאן הפקולטה לאמנויות

פרופ' ערן נוימן (צילום: מיכאל יעקובסון)
פרופ' ערן נוימן (צילום: מיכאל יעקובסון)

המחקר הראשון פורסם בשנת 2006, והוצג בתערוכה ב-MAK Center בלוס אנג׳לס.

 

מה היה נושא המחקר הראשון שפרסמת?

"המחקר שלי עסק במורפוגנזיס - התפתחות של צורה ומבנה באורגניזם במהלך צמיחתו כעובר. את המחקר ערכתי יחד עם שותפיי פרופ׳ אהרון שפרכר ופרופ׳ צ׳נדלר אהרנס. במחקר ביקשנו לבחון התפתחות של עובר, וללמוד מהאופן שבו הוא גדל על פיתוח צורה באדריכלות. בטבע הצורה מתפתחת באופן אורגני לפי הקוד הגנטי. באדריכלות, האדריכלים הם אלו שקובעים את הצורה לפי פרמטרים שונים, ומעניקים את הצורה לבניין, לתוכנית עירונית או לחללים פנימיים". 

 

"במחקר ניסינו לבחון האם אפשר להגדיר קוד ״גנטי״ לאדריכלות שתתפתח באופן אורגני בדומה לאורגניזם חי. לשם כך שיתפנו פעולה עם פרופ׳ כריסטינה שאה (Prof. Christina Shea) מאוניברסיטת קמברידג׳, שכתבה את הקוד עבור התפתחות של סטרוקטורה אותה בנינו מעץ ומברזל. התוצאה הייתה מרהיבה". 

 

"התהליך היה מרתק. הוא היה כרוך בלמידה של הממצאים המעודכנים ביותר של גנטיקה, הבנה והגדרה שלהם ביחס לתהליכי יצירת צורה באדריכלות. לאורך ההיסטוריה האדריכלית, אדריכלים תמיד חיפשו סיבה לצורה שהם מעניקים. בתקופות מסוימות הצורה הייתה אמורה להיות פונקציונאלית. בתקופות אחרות היא הייתה סימבולית. אנחנו ניסינו למצוא פרדיגמה חדשה וחדשנית. באותה תקופה, בעולם המדעי כולם דברו על הפריצות בתחומי הגנטיקה, ולנו נראה נכון לפנות וללמוד מהטבע". 

 

איפה זה "תפס אותך" בחייך האישיים?

"התקופה ההיא, בשנת 2006, הייתה זמן קצר לאחר שהגשתי את עבודת הדוקטורט. חזרתי לארץ לפוסט-דוקטורט בטכניון, ובמקביל כבר לימדתי באוניברסיטת תל אביב. לבן זוגי ולי עוד לא היו ילדים. הבן הבכור שלנו נולד שלוש שנים לאחר פרסום העבודה. אחרי שנים בארצות הברית, זו הייתה תקופה של התבססות בארץ. הפרסום של העבודה היווה פריצת דרך עבורי בעולם ובארץ".

 

איך הרגשת בתקופת פרסום המחקר?

"ההתרגשות הייתה גדולה. הפרסום היה במקביל לתערוכה ב-MAK Center. רבים מאנשי הקהילה האדריכלית של דרום קליפורניה הגיעו לפתיחה, והפרגון היה מאוד גדול. מעבר לזה, המחקר שכלל עבודה מעשית וכתיבה אקדמית דרש מאמץ רב, היות ובנינו את הקונסטרוקציה בעצמנו. היה בזה סיפוק רב. אחרי הפרסום, התחושה היא של הישג עצום. העבודה פורסמה במספר כתבי עת של אדריכלות, גם כאלו שלא היו אקדמיים. הרגשנו שעשינו משהו חשוב ומשמעותי". 

 

טיפ ועצה לחוקר המתחיל

"הטיפ המרכזי הוא לחשוב מחוץ לקופסא ולא לפחד ללכת לכיוונים שאולי ברגע הראשון נראים מופרכים. אם להיכשל במחקר, אז לפחות שהכישלון יהיה מפואר. כאשר לוקחים סיכונים, יש סיכוי להגיע למקומות רחוקים".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>