הטבה מעליבה

"שירות חינם לנשים בלבד": איפה עובר הגבול בין הטבה להפליה?

כביש מהיר. תקר בגלגל. את עוצרת בצד הכביש. מה תעשי?

א. מוציאה את הג'ק, מחליפה גלגל, ממשיכה הלאה, עייפה אך מרוצה.

ב. מחכה לעובר או עוברת אורח אדיבים שיעצרו בצד הדרך ויעזרו לך.

ג. מי זה ג'ק? מצלצלת לבן משפחה או לחבר קרוב לעזרה.

ד. מצלצלת לשירות החינמי להחלפת גלגל, שהעניקה לך חברת הביטוח.

 

כביש מהיר. תקר בגלגל. אתה עוצר בצד הכביש. מה תעשה? אם בחרת בתשובה ד', תצטרך לשלם על השירות 80 ש"ח, בניגוד לאחותך, לאימך או לבת זוגך, שיזכו לשירות הזה ללא תשלום.

 

אם השאלון עורר בכם אי נוחות, אתם לא היחידים. מעבר לעניין המוסריות, מדובר בסוגייה משפטית ששווה מיליונים. נגד חברת הביטוח שהציעה את ההטבה הזו לנשים בלבד, הוגשה תביעה ייצוגית, שעל פיה "מלאכת החלפת הגלגל, כפי שיודע כל מי שהחליף מימיו גלגל, איננה לא מסובכת ולא קשה, וכששם שגבר ממוצע יכול לבצעה, יכולה גם אישה ממוצעת. יכולתו של אדם להתמודד בהצלחה עם תקלות ותקרים אינה תלויה במגדר אליו הוא משתייך אלא בכישוריו, באופיו ובתושייתו."

 

היו שטענו שאישור התביעה הייצוגית על ידי השופט, אינו מוצדק, ושחברת הביטוח אינה מפלה את הנשים המבוטחות משום שהיא מיטיבה עימן כלכלית בהשוואה לגברים, ושגם ההעמקה של הסטריאוטיפים המגדריים אינה נחשבת להפליה, כי לא מעורבת בהן חלוקת טובין. חוקרי הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן מצאו את הפרשה מעניינת במיוחד.

 

אז האם פעולה מיטיבה יכולה להיות מפלה? "נדונה השאלה אם ההטבה של שירותי החלפת גלגל חינם שנתנה חברת הביטוח רק לנשים המבוטחות אצלה – בעוד שהגברים נדרשו לשלם בעבור שירות זה – מהווה הפליה אסורה על-פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה)," מסבירה ד"ר תמר קריכלי-כץ. "בפסק-הדין נקבע שההטבה שנתנה חברת הביטוח מהווה הפליה אסורה נגד הגברים המבוטחים אצלה, שנאלצו לשלם בעבור שירותי החלפת הגלגל. עוד נקבע כי ההטבה מהווה הפליה נגד הנשים והגברים המבוטחים, שרגשותיהם נפגעו בעקבות מתן ההטבה. ההתייחסות למושג ההפליה כאל גרימת נזק ממוני בלבד, היא פרשנות מצומצמת."

 

פגיעה חברתית עמוקה בערך השיוויון

גם פרופ' רונן אברהם חושב שפעולה מיטיבה יכולה בהחלט להפלות במקרים מסוימים, ומעלה שלוש טענות: האחת, היא שהפליה עלולה להתממש בכל יחס פוגעני – ולאו דווקא בחלוקת טובין – על בסיס השתייכות קבוצתית. השנייה היא שהטבה רכושית עלולה בהחלט להוות הפליה אסורה, משום שבמקרים מסוימים היא עלולה לפגוע בכבוד המוטבים. והשלישית היא שהטבה רכושית עלולה להוות הפליה אסורה, גם משום שהיא עלולה לפגוע פגיעה חברתית עמוקה בערך השוויון, ככל שהיא משקפת או מקבעת סטריאוטיפ בעייתי."

 

"במקרה שלנו, למרות ההטבה הממונית הגלומה במתן שירותי דרך חינם לנשים, התרחשה גם פגיעה לא-ממונית בכבודן של הנשים בשל המסר החבוי במדיניותה של חברת הביטוח כאילו נשים אינן יכולות או אינן רוצות להחליף גלגל ברכב, וכן התרחשה פגיעה חברתית כללית בשוויון, בשל המסר הסטריאוטיפי באשר לחלוקת התפקידים המגדרית בחברה. מכיוון שלא ניתנה שום הצדקה עניינית ראויה לפגיעות אלה, מדובר בהפליה אסורה." מסכם פרופ' אברהם.

 

גלגל מפונצ'ר. מבאס ללא הבדלי דת, גזע ומין

 

העצמה של סטריאוטיפים מגדריים

"אי-השוויון המגדרי בחברה, בשוק ובמשפחה מתאפיין בפערי משאבים וכוח בין נשים לגברים. בשוק העבודה, למשל, נשים מועסקות פחות מגברים, מרוויחות פחות מהם בממוצע, מקודמות פחות מהם, ונוטות להיות מועסקות במקצועות שונים מאלה שמועסקים בהם גברים. הפערים בין גברים לנשים אומנם הלכו והצטמצמו במחצית השנייה של המאה העשרים, אך למן שנות התשעים של המאה העשרים הם נותרו קבועים פחות או יותר." מסבירה קריכלי.

 

"בנסיבות מסוימות פעולה שמיטיבה עם נשים עלולה להיות כרוכה בהנכחה ובהעצמה של סטריאוטיפים מגדריים, ובכך להשפיל נשים וגברים כאחד ולהעמיק את אי-השוויון המגדרי. בנסיבות כאלה אי אפשר להפריד בין מתן ההטבה לבין ההשפלה והעצמת הסטריאוטיפים, כך שאותה פעולה עצמה יכולה בעת ובעונה אחת גם להיטיב עם נשים בהיבט החומרי קצר המועד, וגם להשפיל נשים וגברים ולפגוע בהם בטווח הארוך."

 

"איסור ההפליה על רקע מין (ולא רק נגד נשים) שבחוק איסור הפליה מתיישב עם האופן שבו מערכת אי-השוויון המגדרי פועלת, ולכן טמון בו הפוטנציאל להקטין את אי-השוויון המגדרי, ובלבד שנבין אותו כאוסר גם מתן הטבות חומריות לנשים, אם כרוכות בהן העמקה של סטריאוטיפים והשפלה." מסכמת קריכלי.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>