האם מערכת המשפט טובה למשפחות בישראל?

כיצד מתייחס בית המשפט למגוון המשפחות הישראליות בשנת 2022, ולמה זה פתאום מעניין מדינות נוספות בעולם?

לכבוד יום המשפחה שחל השבוע סיקרן אותנו לדעת כיצד מיוצג המושג 'משפחה' בחוק הישראלי, והאם מצבנו בתחום הזה טוב לעומת מדינות אחרות. אז פנינו לפרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, וראשת התוכנית ללימודי נשים ומגדר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, שסיפקה לנו הצצה מעניינת על היחסים המיוחדים שבין החוק, מערכת המשפט והמשפחה. היא גם גילתה לנו שאפילו לקורונה יש השפעה על התחום, ונתנה לנו סיבה מצוינת לרוץ ולהירשם ללימודי מגדר, כדי להפוך להורים הרבה יותר פעילים ושוויוניים.

 

המורכבות החוקית של המשפחות החדשות

נפתיע ונגלה שבחוק הישראלי אין הגדרה של 'משפחה', וזה לא במקרה. "קשה ואולי אפילו לא רצוי לגבש הגדרה סגורה של מהי משפחה ומה לא, מפני שהעמימות הזו מאפשרת לבתי המשפט להיות יותר גמישים ולהכיל עקרונות של דיני משפחה גם על מי שלכאורה לא נכנס להגדרה הרשמית", מסבירה פרופ' הקר. הדוגמא הקלאסית שהיא נותנת היא שאם נשאל למי מותר להתחתן במדינת ישראל ההגדרה תהיה צרה מאוד ותשאיר בחוץ את כל הזוגות המעורבים, אלה שמעוניינים לקיים נישואים חד מיניים, כהן וגרושה ואנשים שלא מעוניינים בטקס דתי. החוק שולח את כל אלה להתחתן בחו"ל ואוסר עליהם להתחתן בארץ. עם זאת, יש לנו בתי משפט מיוחדים למשפחה, ושם יש הגדרה של מיהו בן או בת משפחה, שצריכים להתייצב בפניו כשיש סכסוך משפחתי. הרשימה שם היא ארוכה מאוד, לרבות בני זוג של הורים, סבים וסבתות ועוד.

 

אז מה קורה עם אלו שבכל זאת בחרו להקים משפחות פחות מסורתיות? פרופ' הקר מספרת על האתגרים שבתי המשפט צריכים להתייחס אליהם, היות והמחוקק לא עשה זאת עד היום. הנה למשל סוגיה מרתקת שנמצאת היום בחיתוליה: משפחות שבהן יש יותר משני מבוגרים מעורבים. מה קורה כשזוג נשים שהביאו ילד עם גבר שהן בחרו מחליטות להיפרד? אחת תרמה את הביצית, השנייה נשאה את הילד ברחמה. איך מגדירים מבחינה משפטית מי האם? והאם לאם היולדת יש זכות להדיר את בת הזוג לשעבר מחיי הילדים? ואם רוצים להבטיח את המעורבות ההורית של שלושת המבוגרים - איך הילדים האלה ינדדו עכשיו בין שלושה בתים?"

 

 

"השונות של ישראל היא לא נורמלית"

ביחס לעולם, מדינת ישראל נחשבת ליוצאת דופן בכל מה שקשור למשפחה וחוק. למעט הודו, שגם בה יש משמעות לדינים הדתיים במקביל לדינים האזרחיים, אין עוד מדינה שמכילה, בו זמנית, שתי מערכות כל כך שונות שאמונות על אותו תחום. "אנחנו מצהירים על עצמנו כמדינה דמוקרטית, אבל בפועל יש לנו מאפיינים של ערב הסעודית. יש לנו בתי דין דתיים, שלהם יש סמכות בלעדית להחליט מי נשוי ומי גרוש, והם פוסקים לפי כללי הלכה עתיקים. אין לנו בחירה על ההיבטים הכי אינטימיים של החיים", אומרת פרופ' הקר.

 

אבל בהקשר המחקרי זה הופך אותנו לנושא חם מאוד ופרופ' הקר מספרת שישנן מדינות שמאוד מתעניינות במה שקורה אצלנו. "למשל, מה קורה כשזוג מוסלמי חי במדינה אירופאית והגבר גירש את אשתו באופן חד צדדי כמו שמותר באיסלאם? או אם בית המשפט האזרחי במדינת ניו יורק מגרש זוג יהודי, אבל הבעל לא נותן לאשתו גט דתי ומבחינה דתית היא עדיין נשואה לו? אנחנו מתעסקים עם השאלות האלה כבר שבעה עשורים ויש מדינות שרק עכשיו צריכות להתחיל להבין איך להתמודד איתן".

 

הורות פעילה יותר

פרופ' הקר, שפועלת מחקרית הן בתחום המשפט והן בתחום המגדר, מסבירה שאין מנוס מהשילוב בין השניים. אחת הדוגמאות שהיא מציגה היא מושג 'הזכות להורות פעילה', שעדיין לא מיושם די הצורך. "כולם מדברים על הזכות להפוך להורים, אבל לא על הזכות להורות פעילה", היא אומרת. "המאבק שלנו על הזכות לשעות עבודה נורמליות, לחפיפה בין ימי החופשה של ההורים והילדים, הוא אחד המאבקים שהאבות חייבים להצטרף אליו, כי זה המפתח לשינוי. הנשים כבר עשו כל מה שביכולתן למען האיזון העדין שבין עבודה ומשפחה. כעת הגיע תור הגברים. עד שהם לא יהפכו להיות אבות אקטיביים המהפכה תקועה".

 

בעיניה, העובדה שפחות מאחוז אחד מהאבות שזכאים לצאת לחופשת לידה מנצלים את ההזדמנות, היא כישלון משפטי מוחלט. "השינוי צריך לבוא מהאבות עצמם, מגברים כמעסיקים, כדי לעודד גברים לבנות את הקריירה שלהם כך שיוכלו להיות אבות פעילים. ולימודי המגדר יכולים לגרום לגברים להבין את זה, לתת להם את הכלים ולפתח את המודעות לשינוי חברתי ואת השפה שהתיאוריות הפמיניסטיות שעוסקות בגבריות, נותנות".

 

 

לאמץ את הגלובליזציה למען המשפחתיות

המחקר העכשווי של פרופ' הקר בוחן את מה שהיא מגדירה 'משפחות גבולבליות' (globordered). משפחות שמפוצלות בין יותר ממדינה אחת או שנעות בין מדינות ולכן הם מושפעות משיטת משפט של יותר ממדינה אחת. רגולצית הקורונה יצרה אתגרים חדשים למשפחות הללו. "מסתבר שיש חוק ישראלי משנות ה-50, שלפיו אזרחים ישראלים שחיים בחו"ל צריכים לאזרח את הילדים שלהם כישראלים. כיום, בתקופת הקורונה, לישראלים האלה יש בעיה. הילדים שלהם, שלא נחשבים לאזרחי המדינה ואולי לא חוסנו, כי במדינה שבה הם חיים אין חובת חיסון לילדים צעירים - לא יכולים להיכנס לישראל, וזה מה שקורה כבר שנתיים: נכדות ונכדים שלא ראו את סבא וסבתא ואני חושבת שזה נורא".

 

פרופ' הקר מלווה את הקליניקה המשפטית לזכויות ניצולי שואה וא.נשים בזקנה. לדבריה, כבר הוכח מחקרית שגורם סיכון קריטי לאנשים בזקנתם הוא בדידות. "לא לתת להם לראות את הנכדים שלהם שנתיים גובל בהתאכזרות, וזה משהו שלא קשה לשנות – צריך לתת לכל ילד או ילדה שיש להם סבא וסבתא להיכנס, בלי תנאי התאזרחות. אם אנחנו לא לוקחים את הגלובליזציה בחשבון אנחנו פשוט לא מבינים משפחתיות ולא מכבדים את הזכות לחיי משפחה", היא אומרת בצער.

 

 

אחד המסרים החשובים של פרופ' הקר הוא לא להרפות מקידום המחקר והעשייה בתחום המשפחה. "אני טוענת שאין דבר מעניין וחשוב יותר ממשפחתיות. לכן גם מבחינה מחקרית אני חושבת שזה עצוב שהתחומים של דיני משפחה ושל הסוציולוגיה של המשפחה לא מקבלים את תשומת הלב, המשאבים והיוקרה, שמקבלים דיני תאגידים וסוציולוגיה של ארגונים. הרי מה יותר חשוב לנו בחיים מהמשפחה שלנו?"

 

פרופ' דפנה הקר

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>