ניפגש בנפתלי

כולנו מכירים את בניין נפתלי, ביתה של הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, שנבנה אי שם בשנות ה-60. מה שאתם לא יודעים זה שלפרופ' איתי סנד, דקאן הפקולטה, יש תוכניות להפוך אותו לאי ירוק שימשוך אליו סטודנטים וסטודנטיות מכל הפקולטות ומכל תחומי המחקר. דמיינו קירות שמכוסים בתאים פוטו-וולטאים (תאים סולאריים שמפיקים אנרגיה חשמלית ישירות מהשמש), גג עם מעבדת מחקר פתוחה וקיר ירוק בגינה. אבל הבשורה על המהפך הפיזי שהבניין עומד לעבור היא רק קצה הקרחון. "מדובר בתשתית לתוכנית, שתשמש כמוקד מחקר ופיתוח כלל אוניברסיטאי בתחום האקלים, ותוציא לנו בשקט בשקט רעיונות ופתרונות סביבתיים חובקי פקולטות", אומר פרופ' סנד. איך? "בעזרת המוחות הכי טובים שיש לנו באוניברסיטה". למה? "כי ככה עושים דברים במאה ה-21". והדברים כבר קורים. הבניין הוא רק התירוץ.

מעבדה שאיננה מעבדה

אז איך זה עומד להיראות? קירותיו של גן מתנאל בקומת הקרקע, שהיה פעם ביתה של הקפיטריה המיתולוגית, כבר מכוסים בצמחייה טרופית שנותנת תחושה של חופש וטבע. בגינה אפשר יהיה לקיים פגישות אקדמיות בכל נושא ובחלל הפנימי יוקמו מרחבי עבודה שקירותיהם יכוסו במסכים, אשר יציגו כל העת נתונים שמתקבלים ממתקני האנרגיה השונים שבבניין ומכל הגגות הסולאריים שבאוניברסיטה. אפשר יהיה לראות בכל רגע נתון כמה אנרגיה חלופית האוניברסיטה מייצרת מכל הגגות באמצעות חיישנים.

במקום יוצב גם מתקן ליישום חקלאות ללא קרקע, שאת תוצרתו יוכלו לנטר ולבדוק צוותי מחקר שונים והיא גם תספק חומרי גלם לקפיטריה, שתעשה קאמבק. את הקפיטריה, אגב, יפעילו בני ובנות נוער בסיכון, שיזכו לליווי צמוד של תלמידי עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה.

המים להשקיית הקיר הירוק והגינה החקלאית יופקו מהאוויר התל אביבי, שהוכח כראוי לשתייה, על הגג. שלוחה של הפרויקט, על גג הספרייה למדעי החברה, תכלול מעבדות לטיהור מים אפורים, מתקני אנרגיית רוח ועוד. פאנלים סולאריים יכסו גם את הקיר הדרומי של הבניין, אבל הפוקוס האמיתי הוא המעבדה. 'מעבדה ללא מעבדה', כפי שמכנה אותה פרופ' סנד, שתנוהל על ידי פרופ' הדס ממן, ראשת התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, וד"ר ורד בלס מהחוג ללימודי הסביבה, שמתמחה בכלכלה מעגלית.

"המעבדה שוכנת במוחם של התלמידים והחוקרים", מסביר פרופ' סנד. "הרעיון הוא לחבר את כל העולם עם כל העולם, במרחב פתוח, שבו כולם כל הזמן נהנים מהחיים. המרחבים חייבים להיות פתוחים. אי אפשר להמשיך לעבוד עם מעבדות סגורות. אנחנו בונים כאן תוכנית ייחודית, שתעבוד על כל מה שאפשר לשנות. המטרה שלנו היא להכשיר את מנהיגי ומנהיגות העתיד להתמודדות עם משברי האקלים והמים, ליצירת עתיד בר קיימא. התלמידים מהנדסה, מלימודי מדינות מתפתחות, מכלכלה ומפסיכולוגיה ישוטטו ויעשו את הניסויים על הצמחים שמטפסים לנו על הקירות, על מכונת המים שתהיה על הגג, על התאים הפוטו-וולטאים שיותקנו על קירות הבניין ועוד".

^{כך ייראה הגג. צמחייה ורטיקלית, פאנלים סולאריים, כיפות אקו-סיסטם, מעבדה מוצלת, מיכל מים אפורים ובריכות לגידול אצות}

זרימה של מחשבה

הסטודנטים שמשתתפים בתוכנית המהפכנית של 'מעבדה ללא מעבדה' הם סטודנטים לתואר שני, ישראלים ובינלאומיים. "הם לומדים כאן איך עושים דברים מיוחדים במקומות הכי נידחים בעולם, אבל הם צריכים חופש. זה עידן חדש. אלו ילדים שגדלו לתוך עולם שבו אין גבולות. אין פקולטה להנדסה, אין פקולטה למשפטים. יש צעירים והם מסתובבים, הם כאן והם שם והם הולכים וחוזרים", משתף פרופ' סנד בסיבותיו להקים את המיזם המיוחד.

"תראו פה יוצאי יחידות מובחרות, שנוסעים לכפרים הכי נידחים בעולם, ביחד עם מישהו מהפקולטה למדעי החיים, מישהי מביה"ס למדעי המחשב, סטודנטים מהפקולטה למדעי החברה - מכלכלה, ממדיניות ציבורית וכו', ומישהו מפסיכולוגיה ומאנתרופולוגיה. הם נוסעים לכפרים הללו כי זה מה שהם אוהבים לעשות ולחקור. הם לא יישבו לכתוב פה דוקטורט במשך חמש שנים. זה יהיה עינוי עבורם, זה לא מתאים להם יותר. אבל אם נשים אותם במעבדה מהסוג החדש, הם יוציאו דוקטורט אחרי שיעשו הרבה יותר. זה הרעיון המנחה".

דור שלם מחפש משמעות

פרופ' סנד יודע שהכל נשמע "נורא הנדסה ומדעי החיים", אבל לדבריו "רוב הדברים שעושים כאן קשורים דווקא למקצועות של מדעי החברה. הדוקטורנטית הכי מוכשרת שלנו עומדת להתחיל לעבוד בקרוב במשרד מבקר המדינה, כמומחית לנדל"ן. אנשים כמוה מעוניינים להצליח ולשנות את החקיקה בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת".

"לסטודנטים שלנו חשוב לדעת, ישר מהתחלה, איפה הם יוכלו להשתלב כשיסיימו את התואר. אצלנו, בפרויקטים האלה, הם לא שמים לב ומשתלבים תוך כדי. כי אם אותו סטודנט נסע לקניה כדי לטהר מים או להתקין תאים סולאריים או לחקור תולעת שעושה שמות בגידולי תירס, ומישהו כבר ראה ו'חטף' אותו - הוא כבר בדרך לפרויקט נוסף. ככה זה עובד".

"עשינו את זה כל הזמן. אבל עכשיו נפתלי ירוק ייתן לנו 'פוקל פוינט', בתוך האוניברסיטה. אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. לחבר את כל החיבורים של ירוק (אנרגיה ירוקה), ואפור (מים אפורים), עם התלמידים הכי טובים בארץ שרוצים לעשות משהו בעל משמעות. הדור הזה, הדבר שהכי חסר לו זה משמעות, ואם אתה בא ומשכנע אותו שיש לך משהו משמעותי - הוא יבוא. וכך מקבלים את התלמידים הכי מוכשרים, וכשיש לך אותם – זה לא משנה איפה הם לומדים. זה כמו קן נמלים שיצאו ממנו ייכנסו אליו כל מיני מוחות, ויצאו מכאן דברים טובים".

"התשתית של מה שאנחנו בונים פה היא 20% מהעניין, וזה מה שנראה לעין. אבל מה שמעניין זה ה-80% האחרים, שאלו המוחות. ואין להם גבול. המסלול אליהם כבר קיים. היינו צריכים משהו שאפשר לראות בעיניים, אז בנינו את נפתלי ירוק. עכשיו סוף סוף יראו אותם. החזון שלי הוא שביום יחקרו, בלילה ישבו על גג הספרייה, הסטודנטים מבית הספר למוסיקה יבואו וינגנו פה ג'אז. מצד אחד ישבו הסטודנטים, על המסך יתרחש כל הזמן אירוע שקורה בקניה, או בהודו או במקום אחר. כל זה יקרה כל הזמן", מסכם פרופ'  סנד.

^{"לחבר את כל העולם עם כל העולם, במרחב פתוח, שבו כולם כל הזמן נהנים מהחיים". גן מתנאל והקיר הצומח שלו}