מנהרת הזמן של אתנחתא יוצאת לדרך

בעקבות הגילויים והמהפכות שהתרחשו בשנת 1900

איך נוסעים בזמן? האם דרך מעבר במנהרה? אולי באמצעות מכונית מעופפת? או שמא באמצעות חוטי חשמל צבעוניים שמתהדקים על גופם של הנוסעים? ומהי הפעולה שמתרחשת בזמן המסע: התפוגגות? שיגור? טיסה? נסיעה? לכל אלו - יש אין ספור אזכורים קולנועיים וספרותיים. באירועי אתנחתא של השנה, כל הדרכים כשרות, ובלבד שנגיע אל צמתים מכריעים, שעיצבו את העבר וישנו את פני העתיד.

 

את מסענו בזמן פתחנו בשנת 1900, עם אסף ליברמן שעוסק רבות במושג הזמן, אם כצרכן חובב של תיירות עבר ואם כעיתונאי ומגיש תוכנית התחקירים "זמן אמת" בערוץ כאן 11. ליברמן שפך אור על הדברים החשובים יותר (או פחות) שקרו בשנת 1900.

 

מסעות בזמן נפוצים במדע הבדיוני, אבל מה אומר המדע?

בשנת 1900 הוטמנה קפסולת זמן בעיר דטרויט שבארה"ב, ובכך, לראשונה, האנושות הצהירה כוונות כלפי העתיד.  ומה לגבי מסע בזמן? האם מסיפור בדיוני, הוא יהפוך לתרחיש מציאותי? פרופ' דוֹבִי פּוֹזְנָנְסְקִי מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה האיר את עינינו באחת הסוגיות שמעוררות את הדמיון האנושי מזה זמן רב. במחקריו הוא עוסק בנושאים שונים בתחום האסטרופיזיקה והקוסמולוגיה התצפיתית, עם דגש על שימוש בטכניקות של למידת מכונה ושימוש במסדי נתונים גדולים - big data

 

 

בין מודע ללא נודע: כיצד ניתן לחקור את התודעה בכלים מדעיים?

שנת 1900 תיזכר כשנה שבה פרויד, אבי הפסיכואנליטיקה, העמיד את ה"חלום" באור הזרקורים. מאז, מעמדו של החלום בעולם המדע ידע עליות ומורדות, אך לעומתו, חקר התודעה הפך עם השנים לתחום מוביל ומסקרן שמעסיק חוקרים מענפי מדע שונים. ד"ר ליעד מודריק חלקה איתנו כמה תובנות ונתונים מרתקים על הקשר בין תודעה והמוח האנושי. ד"ר מודריק היא חוקרת בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מחבר בין דיסציפלינות שונות, בניסיון להבין את החשיבה והתודעה האנושית.

 

 

ניתוחי מוח בערות: מסע אל זרם התודעה ומצולותיה

מה הקשר בין תודעה לניתוח מוח? האם ישנו ניתוח שיכול להפחית דיכאון או לשפר את כושר החשיבה או הזיכרון? והאם באמצעים כירורגיים קיימת האפשרות לחזות או לשנות דחפים ורצונות? לפרופ' יצחק פריד, מנתח וחוקר מוח, יש תשובות מרתקות בנושא. פרופ' פריד משמש כפרופסור לנוירוכירורגיה תפקודית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, ובנוסף הוא מנהל את היחידה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי איכילוב. הוא נודע בשל הניתוחים לטיפול באפילפסיה, מחלת הפרקינסון וגידולי מוח באזורים של שפה, תנועה וזיכרון, וכן בשל מחקרים פורצי דרך בתחומי החשיבה והזיכרון האנושי ברמה של תאים בודדים במוח.

 

 

אילו בטהובן ושוברט היו קופצים מספר עשורים בזמן אל אולם קונצרטים בשנת 1900, סביר להניח שהם היו נתקלים להפתעתם בתחילתו של עידן מוסיקלי, בו יש מקום במוסיקה הקלאסית גם להשפעות של מוסיקת-עם וג'אז ובהמשך אף למוסיקת הפופ והרוק. בהשראת תחילתו של עידן זה, הזמנו את הפסנתרנית והמלחינה נופר פיי והמוסיקאי ניר ג'יקוב יונסי, שניגנו לנו את היצירה מזורקה של המלחין שופן, בעיבוד מוסיקלי ללא גבולות.

 

חקרנו לעומק את מבנה ותפקוד עמוד השדרה, אם כך מדוע עדיין כואב לנו הגב?​

בשנת 1900 תחום הפיזיותרפיה החל את ביסוסו המדעי. במרוצת השנים התחום הפך ממקצוע שעיקרו עיסוי רפואי על ידי אחיות לתחום הנחקר תחת קורת הגג של הרפואה. ד"ר יוסף משהראוי, פיזיותרפיסט, ראש המעבדה לחקר עמוד השדרה ויו"ר ועדת ההיגוי לשילוב החברה הערבית באוניברסיטת תל אביב, סיפק לנו הצצה אל התחום לאחר יותר ממאה שנים של התפתחות מחקרית מרתקת.

 

 

בין האדם הקדמון למודרני: מה לאבולוציה ובריאות האדם?

ביסוסה המדעי של הגנטיקה גם הוא החל בשנה זו וצבר תאוצה לאורך השנים, כשאחד משיאיו הוא פיצוח הגנום האנושי. אך האם אנו באמת מבינים מדוע הגנים אחראים לתקלות רבות בגוף האדם? ולמה הברירה הטבעית לא סילקה אותם? פרופ' ישראל הרשקוביץ, מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטת ת"א, ומנהל מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם בפקולטה לרפואה, סבור שלא, ומציע לבחון  את הקשר בין האבולוציה ובריאות האדם. 

 


 

סין 1900, סין 2000 - מהשפלה להיבריס?

סין של שנת 1900 הפכה מגאה למובסת. כוחות מערביים בלמו את ניסיונותיהם של הסינים למרוד כנגד המעורבות הפוליטית והמסחרית של ארצות המערב. האם 118 שנים לאחר מכן הגלגל התהפך? לפרופ' אהרן שי, מופקד על הקתדרה לחקר מזרח אסיה ע"ש שאול אייזנברג,  נקודת מבט מרתקת על הנושא.

 

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive