בחזרה לאייטיז

בעקבות הגילויים והמהפכות שהתרחשו בשנת 1984

שנת 1984 הייתה שנה רגילה למדי. שמעון פרס כמעט ניצח בבחירות, ישראל הייתה במלחמה, והאינפלציה השתוללה. רבים שבו לעיין בספרו הקלאסי של ג'ורג' אורוול "1984", וכך חזרו להדהד בתודעה הציבורית מושגים כמו: האח הגדול, חדר 101 ומשטרת המחשבות. כעבור שלושה וחצי עשורים, האח הגדול הוא כבר כוכב ותיק בטלוויזיה; בוטים, טרולים ו fake news-משכתבים לא רק את ההיסטוריה, אלא גם מעלים שאלות לגבי מהי האמת בהווה; והתפתחויות טכנולוגיות, יחד עם המידע הרב שנאסף על כל אחת ואחד מאיתנו, מאפשרים לענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק וגוגל "לקרוא מחשבות", לנבא התנהגות ואולי בעתיד לתגמל ולהעניש על סמך כוונות בלבד.

 

ברוח זו, קיבלו את פנינו שני מיצגים אמנותיים. האחד, לוח גיר שהזמין את האורחים לכתוב את פחדיהם הגדולים ביותר והניב תוצאה חושפנית ומרגשת. בין הפחדים שנרשמו: "להישאר לבד", "פגיעת ראש או נכות לילדיי ולנכדיי", "נחשים" ועוד. במבואת הכניסה גם הוצגו טלוויזיות במעגל סגור שתיעדו את הצופים, מבלי שהייתה להם אפשרות להביט על עצמם בצורה חזותית, אלא רק מהגב.

 

ביולי 1984, הגיח לאוויר העולם אסף ליברמן. כעבור 35 שנה הוא הוביל אותנו במסענו האחרון בעונה החמישית של אתנחתא, בעקבות האירועים והמאורעות של השנה האייקונית ביותר באייטיז:

 

 

אח גדול-כחול: הכוח המערער של כלכלת פלטפורמות

מקינטוש או בקיצור מק, הוא שמה של סדרת מחשבים אישיים המעוצבת, מיוצרת ומשווקת על ידי חברת אפל. מחשב המקינטוש הראשון יצא לשווקים בינואר 1984. ד"ר אוהד ברזילי, מהמחלקה לניהול טכנולוגיה ומידע בפקולטה לניהול ע"ש קולר, לקח אותנו למסע בזמן בעקבות ענקיות הטכנולוגיה העולמיות והמודל הכלכלי שמאחוריהן. מחקריו של ברזילי עוסקים בכלכלת מערכות מידע, בפלטפורמות דיגיטליות ובהשפעותיהן על עסקים ועל התנהגות צרכנים.

 

 

האחות הגדולה - אתיקה רפואית בעידן הדוקו-ריאליטי בחדרי לידה

"האח הגדול" הפך מביטוי מפחיד בספר "1984" לשם של תוכנית בידור במאה ה-21, שמסמלת אולי יותר מכל תוכנית אחרת את עידן הריאליטי בטלוויזיה. 11 שנים אחרי שהצופים הישראלים נחשפו לראשונה לבית האח הגדול – הריאליטי התפשט גם לבית החולים בלינסון בתוכנית הטלוויזיה "בייבי בום", וכיום שידורים חיים מחדר הניתוח מועברים לגולשים אפילו דרך פייסבוק לייב. ד"ר עו"ד אורן אסמן, מנהל המרכז לביואתיקה ולמשפט בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בחן זאת מנקודת המבט של האתיקה הרפואית בעידן של דוקו-ריאליטי רפואי.

 

 

יצרנו את הבסיס הטכנולוגי לפרויקט הגנום האנושי, מדוע עדיין לא ביערנו את הסרטן

בתחילת שנות השמונים, פותחה שיטת ה-pcr לריצוף גנים, שחוללה מהפכה בביולוגיה המולקולרית ובמחקר הגנטי, ותרמה רבות לחקר הסרטן ולפיתוח שיטות ריפוי למחלה. מחמוד דבאח, סטודנט לתואר שלישי בפקולטה לרפואה חוקר את סרטן מח העצם. בהרצאתו שמענו על האתגרים שמציבה מחלת הסרטן בפני הרפואה המודרנית ועל מחקרו פורץ הדרך בנושא.

 

 

מהיר ועצבני, עכבר העיר משאיר אבק לעכבר הכפר

בשנת 1984 העולם המדעי מתחיל להתאהב בעטלפים, לפחות על פי כתבה בניו יורק טיימס שכותרתה: "עולמם של העטלפים – מדענים מנפצים את המיתוסים". באותה השנה פוגש יוסי יובל קרפדה בחצר ביתו, מפגש שיתכן שהתווה, כך הוא מספר, את עתידו כביולוג. כיום פרופ' יובל הוא ראש המעבדה לנוירואקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המעבדה שלו חוקרת סונר של עטלפים כדי לחקות את יכולותיהם המרשימות, למשל לצורכי ניווט של רובוטים חקלאיים. פרופ' יובל נבחר בשנת 2011 לרשימת 100 האנשים המשפיעים של עיתון דה-מארקר. בנוסף לדוקטורנטים, חוקרים במעבדתו כעשרה פוסט-דוקטורנטים מחו"ל, בהם סטודנטים מגרמניה, ארה"ב, הולנד ובריטניה.

 


 

הכל כתוב בדנ"א - ננוטכנולוגיה לקריאת סודות האפיגנטיקה

פרופ' יובל אבנשטיין למד פיזיקה וכימיה בירושלים שם גם קיבל דוקטורט על מחקרו בתכונות אופטיות של ננו-גבישים. את פוסט הדוקטורנט עשה ב-UCLA שם עסק בביופיזיקה ובהדמיה של DNA. בשבע השנים האחרונות מוביל יובל קבוצת מחקר בבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב ועוסק בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לחקר הגנום האנושי. אז מה הקשר בין גוף ונפש והאם לתאים שלנו יש זיכרון? כל זאת ועוד בהרצאה.

 

 

החיים באזור הדמדומים - תגלית גני הספוגים בעומק הים

בשנת 1984 קיבל סטיבן הילנבורג את התואר שלו כביולוג ימי. את אהבתו לביולוגיה ימית ולספוגים בפרט הוא ביטא בסדרת האנימציה ההומוריסטית שיצר בשם "בובספוג מכנסמרובע". עלילת הסדרה מתרחשת בעיר התת ימית "ביקיני בוטום" ומתארת את קורותיהם של בובספוג, כוכב הים פטריק, התמנון סקווידוויד ועוד חברים מוטרפים. טל אידן, דוקטורנטית במעבדה לספוגים של פרופ' מיכה אילן בביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, חולקת עם הילנבורג אהבה משותפת לספוגים. מחקרה מתמקד באקולוגיה וביולוגיה של גני ספוגים, שהתגלו בשנים האחרונות בעומק של כ-100 מ' מול חופי ישראל. בעקבות מחקר זה גני הספוגים הוכרו כאזורים בעלי רגישות גבוהה ביותר ונכללים בתכנון שמורות הטבע הימיות המוצעות בישראל.

 

 

אנו מקווים שנהניתם משנה של מסע בזמן. בימים אלו, צוות האירועים של אוניברסיטת תל אביב עומל על אירועי אתנחתא לשנת תש"פ. עד אז, נשמח לראותכם בחגיגות ליל המדענים האירופי בתאריך 19.9.19. פרטים נוספים יעלו באתר האוניברסיטה ובעמוד הפייסבוק שלנו. מצפים לראותכם גם בשנה הבאה.

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive