מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
מוח
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים

לובי מחקרים

carousle news research: 
בחר את סוג הלובי: 
מחקרים

מחקר

16.12.2020
משבר עמוק גם במגזר העמותות וההתנדבות בעקבות הקורונה

מחקר חדש של המכון למשפט ופילנתרופיה: מגפת הקורונה מתאפיינת בירידות חדות בשיעור התורמים לארגונים חברתיים, סך התרומה והיקף ההתנדבויות

  • ניהול ומשפט

מחקר חדש של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב קובע כי במהלך התפרצות נגיף הקורונה הארגונים החברתיים סבלו מירידה חדה של כ-20% בשיעור התורמים ובד בבד בירידה בת 12% בסכומי התרומה, בהשוואה לנתוני שנת 2019. על פי החוקרים ירידה זו מעוררת דאגה ממשית באשר לעמידותם הפיננסית של ארגונים אלו, שכן היא מייצגת הפחתה של מאות מיליוני שקלים בהכנסות הכוללות של ארגוני המגזר השלישי.

 

בנוסף, הנתונים מעידים על ירידה של 36% בהיקף ההתנדבות בהשוואה לשנת 2019, שמשמעה אובדן של מאות אלפי מתנדבים. החוקרים סבורים שגם אם לוקחים בחשבון את הצמצום בפעילות שנובע בהכרח ממגבלות הריחוק החברתי, הרי שמדובר בפגיעה ממשית ביכולתם של הארגונים לספק שירותים.

 

המחקר נערך על ידי עו"ד גליה פיט, במכון למשפט ופילנתרופיה, בפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, וד"ר חגי כץ מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת המחקר, החוקרים בחנו את המגמות השונות החל מהתפרצות "הגל הראשון" (מרץ 2020) ועד לעיצומו של ה"גל השני" (ספטמבר 2020) של המגפה. המחקר מורכב מסקרים שבועיים, שכוללים כ-550 משיבים מהציבור היהודי והערבי.

 

מהנתונים עולה שבעוד שממוצע התרומות השבועי לארגונים חברתיים בשנת 2019 היה 234 שקלים לאדם, הרי שבמהלך הגל הראשון, ממוצע התרומות השבועי ירד ל-228 שקלים לאדם, ובמהלך הגל השני מגמת הירידה המשיכה ל-206 שקלים. במקביל, בעוד ששיעור התורמים הממוצע הכולל (גם תרומות פורמליות לארגונים וגם תרומות בלתי פורמליות לאדם פרטי או במשפחה) נשאר יציב פחות או יותר, ועמד על כמחצית מהציבור שמדווחים על תרומה מדי שבוע, חלה ירידה מתמשכת בשיעור הממוצע של התורמים תרומות לארגונים חברתיים מ-37.6% בממוצע השנתי ב-2019 ל-30.4% בלבד בעיצומו של הגל השני.

 

בדומה לכך, מהנתונים עולה שבעוד ששיעור ההתנדבות הכללי נותר יציב יחסית (אף כי בחודשיים הראשונים של משבר הקורונה חלה ירידה בסך 19% ביחס לממוצע של שנת 2019), בשיעור המתנדבים בארגונים, לעומת זאת, חלה ירידה עקבית מ-12.6% ל-8.1%. בנוסף, הנתונים מתאפיינים בירידה של 0.5% בשיעור הנשאלים שהשיבו שקיבלו עזרה באופן בלתי פורמלי מאדם אחר.

 

החוקרים מציינים שמדובר בנתונים מדאיגים שכן על פי רוב במצבי אסון ומלחמה, למשל, ידוע כי ישנה עלייה ניכרת, אף אם זמנית, בהיקפי ההתנהגות הפילנתרופית של הציבור. "מהמחקר עולה שדווקא בעת משבר הקורונה, שבה הסעדים שמעניקים ארגוני המגזר השלישי נחוצים יותר מתמיד, הארגונים הללו חווים מחסור חמור במשאבים", אומרים החוקרים. "הממצאים מראים כי המגזר השלישי בישראל נמצא במשבר עמוק, שמשמעותו ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות, אבל הן לבטח כוללות פגיעה אנושה בארגונים שמספקים שירותים חברתיים שונים, חלקם שירותים חיוניים לאוכלוסיות שונות, ובפרט לחלשים ביותר בחברה. מצב זה מחייב התגייסות מיידית לבקרת נזקים, ומוטב במספר צירים במקביל – בעידוד הציבור לשוב לרמות מעורבות חברתית כפי שהיו לפני המשבר, אם לא למעלה מכך, ובסיוע חירום לשמירה על יציבותם הכלכלית של ארגוני המגזר השלישי. נדרשת לשם כך פעולה משותפת של הממשלה ושל ארגוני המגזר השלישי, ובפרט ארגונים מתאמים ומרכזיים, ויפה שעה אחת קודם".

 

יותר ממחצית מהישראלים תורמים לנזקקים

מחקר

21.03.2017
יותר ממחצית מהישראלים תורמים לנזקקים

מחקר חדש הבודק את תרבות הנתינה והתרומה בישראל מגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים תורמים כסף למטרות פילנתרופיות 

  • ניהול ומשפט

האם כל ישראל ערבים זה לזה? מסתבר שכן. לפחות בכל הנוגע לתרומות לארגונים חברתיים ולנזקקים. דו"ח ייחודי וראשון מסוגו שמתפרסם בימים אלה מציג נתונים על תרבות הנתינה והתרומה בישראל, ומגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים (76% מהציבור בארץ) תורמים כסף או שווה ערך לכסף לארגונים פילנתרופיים. מנתוני הדו"ח עולה כי התרומה הממוצעת למשק בית בישראל נאמדת בכ-300 ש"ח בשנה. מחקרים בעבר הראו כי התרומה השנתית של כלל משקי הבית בישראל מצטברת לכדי חמישה מיליארד שקלים.

 

הדו"ח נערך במסגרת פעילות המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, יחד עם ארגונים ומוסדות ממשלתיים כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי ובנק ישראל.

 

המכון למשפט ופילנתרופיה הינו גוף מחקר חדשני, יחיד מסוגו בישראל, אשר מיועד לשרת את החברה האזרחית בישראל – הפילנתרופיה והארגונים החברתיים, ולסייע לקובעי המדיניות ולתורמים להפוך את הנתינה בישראל לאפקטיבית יותר בהשגת מטרותיה.

 

רוב הציבור בארץ תורם מטעמי מוסר ומסורת

כשבוחנים את המוטיבציה לתרומה, בולטים במיוחד הנתונים הבאים: רוב התורמים עושים זאת מטעמי עזרה לנזקקים, אמונה במטרה, מחויבות מוסרית והנאה מעצם הנתינה. כשליש עושים זאת על רקע חובה דתית ורק כשלושה אחוזים - לצורך הטבות מס. מטרות התרומה מתמקדות לרוב בסיוע לאוכלוסיות נזקקות, עזרה בתחום הבריאות ותמיכה במוסדות דת.

 

"גורמים רבים משפיעים על המוטיבציה לתרומה", מסבירה עו"ד גליה פיט, המנהלת המקצועית של המכון למשפט ופילנתרופיה. "למשל ההבנה שקיים צורך בתרומה, מסורת מושרשת בתחום וחינוך לאחריות חברתית. הנתינה והתרומה מבוססות מאוד בדתות המרכזיות בישראל. היהודים, המוסלמים והנוצרים מכירים היטב את עקרונות הצדקה, והדבר ניכר בדפוסי הנתינה שלהם".

 

הישראלי מעדיף לתרום לקבצנים ברחוב

נתון מעניין במיוחד שמוזכר בדו"ח מתייחס לאופן הנתינה של התורם הישראלי: אף על פי שישראל נחשבת בעולם לאומת סטארט-אפ, נראה שבכל הקשור לתרומות באינטרנט, ברשתות החברתיות או במסרונים בסלולארי הציבור הישראלי ברובו עדיין מעדיף את הנתינה המסורתית והאינטואיטיבית - ישירות לקבצנים ברחוב (58%) ולקופות הצדקה (52%). רק בודדים (7.5%) תורמים באמצעות אינטרנט, רשתות ומסרונים.

 

"כשאין אמון במדינה שתסייע - אנשים תורמים יותר"

"מהדו"ח עולה בבירור שכאשר רמת האמון ברשויות המדינה נמוכה יותר, אנשים נוטים לתרום לארגונים חברתיים", מסבירה עו"ד גליה פיט. "רוב הישראלים הם נדיבים ותורמים אך אינם מודעים לכוח הרב של התרומה שלהם, ולכסף שלהם משקל רציני. החשיבות הרבה של הדו"ח היא שהוא מאפשר לנו להבין טוב יותר את השיקולים המשפיעים על ישראלים לתרום, ועם הידע הזה, לפנות להבניית כלים וחינוך במטרה לייצר בעתיד תרומה מושכלת, שתעצים את הארגונים החברתיים ותתמוך בעשייה שלהם".

 

עו"ד גליה פיט בראיון לתכנית איפה הכסף ברדיו 103fm

לקריאת הדו"ח המלא

קניין רוחני: מחקר חדש בוחן את הזכות ליצירה נגזרת

מחקר

21.07.2016
קניין רוחני: מחקר חדש בוחן את הזכות ליצירה נגזרת

המחקר קובע כי אין הצדקה להחיל את הזכות הטבעית של היוצר לבלעדיות מקיפה על יצירה נגזרת

  • ניהול ומשפט

עמרי נחום טוויג, דוקטורנט מהפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן ומוסיקאי, חוקר בעבודת הדוקטורט שלו את נושא היצירה הנגזרת בראי החוק, כלומר את הזכות להתבסס באופן מהותי על יצירה קודמת  ביצירה חדשה. 

 

כיום, ברוב מדינות העולם, הזכות ליצירה נגזרת נתונה באופן בלעדי לבעל היצירה המקורית. "כמוסיקאי", מסביר טוויג, "הבעיה בבלעדיות הזו הייתה לי מוחשית. במוסיקה קלאסית למשל, אחת מטכניקות ההלחנה הידועות, היא ואריציות על נושא מתוך יצירה מוכרת קיימת. זו כמובן יצירה נגזרת, ולכן אסורה ללא הסכמת היוצר הראשון. גם נגני ג'אז משלבים במהלך האילתור שלהם קטעים מיצירות מוכרות אחרות, ובעולם הפופ מקובל מאד לעשות גרסאות כיסוי (cover) ליצירות קיימות (החוק מאפשר לעשות זאת במקרים חריגים), וגם לשלב חלקים מיצירות קיימות ביצירות חדשות. זה ניכר באופן מיוחד בטכניקות יצירה חדשות יותר כמו מאש-אפ ורמיקס."

 

העתקה או יצירה?

אחת המסקנות אליה הגיע טוויג במחקרו היא שאם בוחנים היטב את ההצדקות, אלו הכלכליות ואלו המבוססות על הזכויות הטבעיות של היוצרים, קשה לתמוך בהיקף הרחב של הבלעדיות ליצירה נגזרת כיום. כלומר, אם מבינים שהשימוש בביטויים קודמים לצורך יצירות חדשות הוא חלק בלתי נפרד מעולם היצירה, ורואים ערך בעידוד יצירתיות והעשרת עולם הביטויים, יש לעצב מחדש את הזכות הזו. מצד אחד יש להחיל אותה על יותר מקרים, שכיום נתפסים על ידי בתי משפט כ"העתקה" בלבד, אף על פי שמדובר ביצירות חדשות עם תוספת מקורית משמעותית. מצד שני, יש לצמצם באופן ניכר את עוצמת הסעדים שהחוק מעמיד לרשותו של היוצר הראשון, כאשר יצירה נגזרת נעשית ללא רשותו. 

 

טוויג מציע לפיכך, לעבור למשטר של רישיון כפייה - לאחר תקופת חסימה מסויימת של בלעדיות ליוצר הראשון, יוכל כל אדם לעשות יצירות נגזרות ללא הסכמתו, בכפוף לתשלום תמלוגים ראויים. כמו כן מקווה טוויג, כי מחקרו יוסיף לשיח המחקרי הישראלי על הקנין הרוחני, שהוא חלק מרכזי בתחום המשפט והטכנולוגיה. "הפסיקה בתחום הקנין הרוחני בעולם מתאימה את עצמה לשינויים בטכנולוגיה ובתחומי היצירה החדשים לאט מדי. בישראל זה ניכר במיוחד כאשר בתי המשפט נוטים לפנות לפסקי דין במדינות אחרות בעולם כבסיס להחלטותיהם. העשרת המחקר בקנין הרוחני בישראל דווקא תאפשר מקור ידע זמין ונגיש יותר, שיוכל לשמש את בתי המשפט, ויאיץ את קצב הפסיקה להתפתחות הטכנולוגיה", מסכם טוויג. 

 

 

מחקר חדש מראה כי סביבת עבודה תומכת מאריכה חיים

מחקר

21.07.2016
מחקר חדש מראה כי סביבת עבודה תומכת מאריכה חיים

המחקר מצא שקשרים חיוביים עם עמיתים לעבודה יכולים להשפיע על תוחלת החיים, במיוחד בין הגילאים 42-38

  • ניהול ומשפט

רוצים חיים ארוכים יותר? כדאי לכם להתחיל להציע קפה לשכן שלכם במשרד. ממחקר שנערך בפקולטה לניהול ע"ש קולר, עולה כי יחסים חיוביים עם עמיתים לעבודה יכולים להשפיע על תוחלת החיים, במיוחד בין הגילאים 42-38. תחושת שליטה בעבודה מבשרת חיים ארוכים לגברים שבינינו, אבל לנשים, מדובר על גורם סיכון לתמותה.

 

המחקר, שהובל על ידי פרופ' אריה שירום, יחד עם פרופ' שרון טוקר ויסמין אלקלעי מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, בשיתוף פעולה עם רן בליצר ואורית יעקובסון ממכון המחקר של שירותי בריאות כללית, בחן מידע שהתקבל מבדיקות סקר מנהלים של 800 עובדים בריאים, שהם מדגם מייצג של שוק העבודה בישראל. המידע נאסף במשך 20 שנה וכלל בדיקות רפואיות שגרתיות, כאשר במקביל לבדיקות הגופניות נתבקשו הנבדקים למלא שאלונים פסיכולוגיים ותעסוקתיים.

 

לאחר 20 שנה, נבדקו הנתונים אל מול רישומי המדינה, ונבחן מי מהנבדקים נפטר ומתי. הנתונים נותחו בשיטה של "ניתוח הישרדות", במטרה למצוא גורמים מנבאי תמותה, כשבניתוח נלקחו בחשבון גורמי סיכון בריאותיים כגון השמנה, יתר לחץ דם וגם משתנים תעסוקתיים.

 

אחרי 20 שנה

ניתוח התשובות העלה ממצאים מפתיעים: עבודה בסביבה תומכת של חברים, הכוללת תמיכה מעשית ורגשית של עמיתים לעבודה, נמצאה כמפחיתה משמעותית את התמותה, בעיקר אצל נבדקים בגילאים 42-38. נבדקים אלה היו מוגנים 20 שנה אחר כך מתמותה, בעוד שעובדים שדיווחו על היעדר תמיכה כזו, היו בסיכון גבוה משמעותית לתמותה בהשוואה אליהם.

 

החוקרים מצאו גם כי תחושת שליטה בעבודה הפחיתה את הסיכון לתמותה אצל גברים במחצית, אך לעומתם, נשים שדיווחו על תחושת שליטה בעבודה דווקא היו בסיכון גבוה ב-70% למות מאשר נשים שלא דיווחו על תחושת שליטה. פרופ' טוקר מעריכה כי במיוחד לפני 20 שנה, נשים שהחזיקו בעמדות בכירות והגיעו לאותן בדיקות רפואיות ב"סקר מנהלים", חוו עומס גדול, תחושת אחריות ולחץ, מגבירי תחלואה ותמותה שעמיתיהן הגברים לא חוו, ומכאן נובע השוני בתוצאות.

 

פרופ' טוקר מספרת כי הפרסום הנרחב של המחקר ברחבי העולם הביא לתגובות הזדהות רבות, כשאנשים רבים ציינו שכעת התחושות שלהם מקבלות אישוש. תגובות רבות עסקו בדרכים לעידוד קשרים של חברות ותמיכה בין קולגות במקומות עבודה, ובתחושה כי מקומות העבודה אינם מעודדים מספיק נושא זה. לדברי פרופ' טוקר, המגמה של ניכור בין עמיתים לעבודה רק הולכת וגוברת בשנים האחרונות, עם התגברות תקשורת מבוססת דואר אלקטרוני ופחות ופחות הזדמנויות ליצירת תקשורת בינאישית על בסיס חברתי. האחריות לעידוד הפן החברתי בעבודה מוטלת על המעסיקים, וארגונים שייצרו הזדמנויות לבסס יחסים חברתיים בין העובדים, ירוויחו מבחינות רבות, לטענתה.

 

חברות טובה בעבודה

ד"ר הילה דותן, מהמחלקה להתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול, המתמחה בתחום חברויות בעבודה, מציינת שלא כל חברות בעבודה היא חברות טובה. ד"ר דותן פיתחה מודל, אשר מבחין בין סוגי חברויות בארגון ונקרא Relational Tendency Tool, בעזרתו ניתן לנתח ולנבא אילו קשרים יובילו להשלכות חיוביות ואילו להשלכות שליליות לפרט ולארגון.

 

ככלל, מסבירה דותן, כשהמוטיבציה הראשונית ליצירת החברות בעבודה הינה אינסטרומנטלית, מדובר בסוג חברות שלרוב אינו טוב לארגון, ואינו מגביר את הנאמנות לארגון או את המחויבות אליו.  גם חברויות "אנכיות", למשל בין הבוס לכפופים אליו בעייתיות יותר, לעומת חברויות "אופקיות" בין עובדים מאותה רמה בארגון, שההשלכות שלהן לרוב יותר חיוביות. החברויות הטובות ביותר לארגון הן חברויות בין עובדים, המבוססות על אמון, בעיקר כזה המבוסס על אמון מקצועי שעבר בהמשך הזמן לפסים אישיים.

 

לכן, חשוב למעסיקים שרוצים גם לדאוג לרווחתם של העובדים וגם לרווחת הארגון, לדעת לזהות את סוגי הקשרים בין העובדים,להבין את המשמעות של קשרי החברות שנוצרים בארגון, להכווין ולעודד חברויות על בסיס אמון. בסופו של דבר, כשמתקיימת רשת של תמיכה חברתית המבוססת על חברות טובה ואמיתית, גם הפרט וגם הארגון יוצאים נשכרים.

 

מחקר

22.02.2016
מחקר שבחן מעל מיליון עסקאות ב-eBay גילה כי נשים מקבלות פחות כסף ופחות הצעות

ממצאי המחקר מראים כי אנשים נוטים להמעיט מערכם של מוצרים הנמכרים על ידי נשים, וזה משפיע על נכונות הקונים לשלם עבור המוצר

  • ניהול ומשפט

אם אתם רוצים להיות מוכרים מוצלחים בeBay-, אולי כדאי לכם לבחור שם משתמש זכרי, כך עולה ממחקר חדש בראשות ד"ר תמר קריכלי-כץ, מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה ומהפקולטה למשפטים, בשיתוף ד"ר טלי רגב.

 

ד"ר תמר קריכלי-כץ וצוותה בחנו נתונים של יותר ממיליון עסקאות ב eBay-בין השנים 2009 ל-2012, ברכישת המוצרים הפופולריים ביותר. לדברי החוקרים, לצרכנים ב eBay-לא נאמר האם המוכר הוא זכר או נקבה, אבל ברוב המקרים אפשר לקבוע זאת על פי שם המשתמש שלהם.
 

הם התמקדו במוצרים זהים והוכיחו כי נשים מקבלות פחות הצעות על המוצר שלהן, ובסופו של דבר מקבלות עליו מחיר נמוך יותר. אישה שמכרה מוצר חדש קיבלה עליו 80 סנט, לעומת דולר שקיבל מוכר גבר. במוצרים המשומשים קיבלה מוכרת אישה 97 סנט על כל דולר שקיבל גבר שמכר מוצר משומש זהה.

 

כדי לבחון את התיאוריה שאנשים תפסו את המוצרים הנמכרים על ידי נשים כפחותי ערך, פרסמו החוקרים מכירת כרטיס מתנה באמזון בשווי של 100 דולר. במקרה של מוכרת אישה, 116 משתתפי הניסוי הביעו לרוב נכונות נמוכה יותר לשלם עבור הכרטיס. למוכרות הוצעו 83 דולר עבור הכרטיס, לעומת הצעה של 87 דולר למוכרים גברים.

 

עבור פריטי יד שנייה נשים עדיין קיבלו פחות כסף מאשר גברים, אבל הפער היה קטן יותר - רק שלושה אחוזים. החוקרים טוענים שהקונים כנראה סומכים יותר על תיאור פריט היד השנייה שנכתב על ידי אישה, ושזו יכולה להיות הסיבה לפער הנמוך יותר בין המחירים המוצעים.

 

"המחקר עשוי להיות הראשון שמראה משהו שידוע כבר זמן רב - אי-שוויון ואפליה שמים נשים בעמדת נחיתות באופן עקבי," אומרים החוקרים.

     

מחקר

16.01.2013
מחקר חדש מצביע על הקשר שבין גזענות ליצירתיות ירודה

מחקר שנערך בפקולטה לניהול מראה כי לחשיבה סטראוטיפית גזענית ולהגבלה ביצירתיות יש הרבה יותר מן המשותף ממה שנדמה לנו - שתיהן מושפעות מחשיבה קטגורית

  • ניהול ומשפט

ד"ר כרמית תדמור, מומחית להתנהגות ארגונית בחוג למנהל עסקים, ועמיתיה, גילו במחקר חדש כי חשיבה סטריאוטיפית וקיפאון יצירתי חולקים מכנה משותף: חשיבה קטגורית. "אף על פי ששני התחומים מובילים לתוצאות שונות, שניהם מתרחשים כאשר אנשים מתקבעים על תבניות מידע מוכרות והלכי רוח קונבנציונליים", מסבירים החוקרים.

 

במחקרם ביקשו החוקרים לבדוק האם יכול להיות קשר סיבתי בין גזענות מהותנית - הדעה כי אנשים מגזע מסוים הם בעלי מהות מולדת שכוללת תכונות ויכולות אשר אינן ניתנות לשינוי, לבין יצירתיות. הם העלו השערה כי ברגע שתופעל תצורת החשיבה המהותנית היא תוביל להגבלה בחשיבה על נקודות מבט אלטרנטיביות ותביא לצרות ראייה כללית.

 

חשיבה קטגורית פוגעת ביצירתית

באחד מארבעה ניסויים שנערכו במסגרת המחקר, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות: בקבוצה אחת, התבקשו הנבדקים לקרוא מאמר מדעי פיקטיבי התומך בדעות קדומות על סמך גזע, בקבוצה השנייה התבקשו לקרוא מחקר פיקטיבי התומך באמונות גזעיות שאינן מהותיות, כלומר ניתנות לשינוי, ובקבוצה השלישית קראו הנבדקים מחקר מדעי על המאפיינים המדעיים של מים.

 

בשלב השני נבחנו המשתתפים במבחן אסוציאציות הבודק יצירתיות. במבחן הוצגו בכל פעם שלוש מילים, ועל הנבדקים הוטל למצוא מילת מטרה המשותפת לשלושתן, לדוגמא, מילה משותפת למילים: "עגול", "טניס" ו-"נימוסין", יכולה להיות "שולחן". החוקרים מצאו כי משתתפי הקבוצה הראשונה, שנחשפו לתפיסת עולם גזענית מהותנית היו פחות יצירתיים והצליחו לפתור נכונה פחות תרגילי מילים מאשר המשתתפים בשתי הקבוצות האחרות.

 

כשהקופסא נסגרת

תוצאות של מחקר עוקב שערכו החוקרים הראה כי הקשר בין גזענות מהותנית ויצירתיות ירודה, יכול להיות מוסבר, לפחות בחלקו, בעלייה בקיבעון מחשבתי. לדברי ד"ר תדמור, "אנשים האוחזים בתפיסה הזו מסתכלים בקטגוריות חד משמעיות וסבורים שדברים לא יכולים להתערבב, לא יכולים לעבור מקבוצה אחת לאחרת. יצירתיות מהגדרתה דורשת לפרוץ מחסומים בין קטגוריות ולחשוב מחוץ לקופסה". בנוסף מדגיש הניסוי כי גם החשיפה לעמדות קבועות וגזעניות לבדה, גם אם אינן מקובעות מבעוד מועד, משפיעה על דרך החשיבה ומצמצמת את המחשבה היצירתית.

 

מגזענות לסובלנות

המחקר מציע כי דעות מהותניות ניתנות לשינוי יחסית בקלות. אף על פי שישנם עדיין היבטים רבים שטרם נחקרו, תדמור וקבוצתה משערים שניתן להשתמש בממצאים שהעלו על מנת לעצב תכנית התערבות אשר תוריד את רמת הדעות המהותניות ותוביל משתתפים לא רק לסבלנות חברתית גדולה יותר אלא גם לשחרור הפוטנציאל היצירתי שלהם כחלק מהתהליך.

מחקר

27.12.2012
הימנעות מחיפוש מידע ככלי לוויסות רגשות

מדוע אנו רוצים לדעת ש"אכלנו אותה"? לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות, אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה

  • ניהול ומשפט

המידע שמאחורי ההחלטה

מקובל לומר כי אנשים עושים שימוש בידע על מנת לשפר תהליכי קבלת החלטות. אכן, החלטות המבוססות על ידע הן בדרך כלל החלטות טובות ומושכלות יותר. עם זאת, בסדרת מחקרים, הראה ד"ר יניב שני מהפקולטה לניהול ע"ש רקאנטי, כי בני אדם מחפשים במקרים רבים מידע לא רלוונטי, ככלי לוויסות תחושותיהם לגבי החלטות שכבר קיבלו. יתרה מזאת, מדובר בעיקר בחיפוש מידע בעל אופי שלילי, אשר מוכיח בסופו של יום שההחלטות שקיבלו לא היו הטובות ביותר.

 

רוכשים במבצע מחפשים מידע על מבצעים טובים יותר בהם יכלו לרכוש את המוצר, משקיעים במניות בוחנים את התנהגות המניה גם אחרי שמכרו אותה כדי לגלות אם עלתה, ואפילו בני זוג ממשיכים להתעדכן בנוגע לבני זוג קודמים, גם אחרי שנפרדו דרכיהם, למרות שהמידע כבר אינו רלוונטי עבורם והפוטנציאל להיפגע ממנו הוא גבוה. יתרה מכך, המחקר הראה כי אנשים נוטים לחפש את המידע דווקא כאשר הם חושדים שימצאו אינפורמציה לא נעימה. למעשה, חיפוש האינפורמציה לרוב נפסק בעיקר כאשר נחשפת האינפורמציה הלא נעימה (לדוגמא, כאשר אני מגלה שיכולתי לקנות מוצר במחיר מופחת) ולא כאשר נחשפת אינפורמציה נעימה יחסית (קניתי את המוצר במחיר טוב).

 

חוסר וודאות

לחוסר הוודאות תפקיד משמעותי בהגברת התחושה הלא נעימה הקשורה במחשבה ש"מצבנו יכול היה להיות טוב יותר". בסדרת המחקרים הוכח כי עצם המחשבה שהחמיצו הזדמנות לרווח נוסף לו השקיעו במניה אחרת, שצלם החתונות רימה אותם או אפילו שהאקס\ית מאושר\ת במערכת היחסים החדשה שלו\ה, הרבה פחות נעימה לאנשים, לעומת הרווח הרגשי שקיבלו מאישור חשדותיהם.

 

אז למה אנו בכל זאת מתעקשים לגלות דברים שאנו יודעים שיגרמו לנו לעוגמת נפש? הצורך להקטין את תחושת חוסר הוודאות חזק במיוחד כשאנשים מצפים ל"גרוע מכל", ומוביל לחיפוש אינפורמציה ודאית גם במחיר מציאתה, מהסיבה הפשוטה שעצם הידיעה "סוגרת" את הנושא ומאפשרת "להמשיך הלאה".

 

אחרי החגים

המחקר האחרון בסדרה עסק בהימנעות ממידע ובדק מתי אנשים מעדיפים להימנע מאינפורמציה, גם כשמדובר במידע חשוב ומשמעותי. מחקר זה מצא כי יש סיטואציות בהן אנשים מעדיפים להתעלם ממידע רלוונטי וחשוב שיכול להשפיע על התנהגותם והחלטותיהם, ושהם סקרנים מאד לגבי תוצאותיו. המשותף לאותן סיטואציות הן שבכולן מדובר על פעילות נעימה צפויה, הגורמת לנו לוותר על מידע ולדחות את קבלתו עד לאחר סיום הפעילות.

 

לדוגמא, סביר שאנשים יעדיפו לדחות קבלת תוצאות של בדיקת איידס לקראת חופשה מתוכננת בתאילנד ולקבל את המידע רק לאחר חזרתם. זאת, אף על פי שמדובר בבדיקה שהם יזמו. לידיעה האם המצב הבריאותי האישי תקין או לא תקין השלכות על התנהגותם במהלך החופשה. מבחינה אינטואיטיבית, הרצון "לא לקלקל את החופשה" עם מידע לא נעים נשמע מאד הגיוני. אך מדובר ביותר מכך - ידע פירושו וודאות, וודאות משפיעה על בחירותינו לכאן או לכאן. יציאה לחופשה במצב של חוסר וודאות לגבי המצב הבריאותי, מעניקה תחושה כי ניתן לעכב את שינוי ההתנהגות, ולהמשיך לפעול כפי שפעלנו עד כה, אולי אף בחוסר אחריות מסוים, עד שתתקבל הידיעה.

 

לפעמים עדיף לא לדעת

בהימנעות ממידע לקראת מאורע נעים יש הימנעות מחרטה, מדילמות, מרגשות מורכבים. מדובר במנגנון נוסף של וויסות הרגשות – הפעם באמצעות הימנעות ממידע. הבעיה מתחילה כשלאינפורמציה ולהיעדרה יש השלכות על הביצועים, ההתנהגויות והפעולות בהמשך, לאדם עצמו ולסובבים אותו. הדבר ניכר במיוחד בהקשר של ניהול מידע רפואי, אבל לא רק. ניהול מידע פיננסי וקבלת החלטות כלכליות גם הן מושפעות ממידע שהאדם בוחר להימנע ממנו. קבלת החלטות עסקיות מושפעת מניהול האינפורמציה, ולא פעם, במודע או שלא במודע, אנחנו נמנעים מחשיפה למידע שעלול "לקלקל" לנו את החוויה החיובית, בין אם מדובר בסגירת עסקה חשובה, רכישת מוצר, או הפקת אירוע.

 

אין ספק כי מודעות לנטייה זו והכרה בעובדה כי כשאין לנו מידע אנו נוטים לסכן ולהסתכן יותר, היא חשובה ונדרשת כפועל יוצא יישומי של ממצאי המחקר, בין אם מדובר בבריאות, בעסקים ובשאר תחומי החיים. חשוב אם כן לזכור, כי לא תמיד חיפוש או הימנעות מאינפורמציה נעשים במטרה לשפר תהליכי קבלת החלטות (לא משנה כמה נאמין בכך), אלא לעיתים מהווים מקור בלתי תלוי לוויסות רגשות הנאה וכאב הכרוכים בידיעה עצמה. לעיתים אנשים יימנעו מאינפורמציה כאשר ירגישו ש"אין זה הזמן הנכון" להתמודד עמה. במקרים אחרים, יחפשו את האינפורמציה, כאשר יחושו ש"הציפייה לגרוע מכל" גרועה הרבה יותר "מהגרוע מכל".

העתיד במכוניות חשמליות

מחקר

13.02.2012
ניהול מושכל לעתיד עם אנרגיה מתחדשת

מכוניות חשמליות, תאים פוטו-וולטאיים (תאי שמש) ותחנות כוח תרמו-סולאריות - כל אלה עתידים להזין את השקע החשמלי בביתנו בעוד מספר שנים, אם נשכיל לנהל ולתכנן היטב את המחקר, הפיתוח וההפעלה של הטכנולוגיות הנדרשות

  • ניהול ומשפט

זיהום האוויר שנגרם מפליטת פחמן דו-חמצני וגזים אחרים בעקבות השימוש בדלקים מתכלים מהווה בעיה אקוטית בישראל", מסביר פרופ' אשר טישלר, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש ליאון רקנאטי, שחוקר את נושא כלכלת האנרגיה כבר יותר מ-30 שנה. "מעבר לנזק הסביבתי, יוצר הזיהום נזק תדמיתי לישראל כחברה ב-OECD (הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), הדורש מהמדינות החברות בו דיווח על צעדיהן לקידום השמירה על הסביבה. אם לא נקדם בקרוב את השימוש באנרגיה נקייה, אנו עלולים להיקלע לבידוד כלכלי, כצעד תגובה מצד הארגון. במגבלות הקיימות בישראל, הפתרון טמון בעיקר במעבר לשימוש באנרגיה סולארית ובמכוניות חשמליות. אך רצוי ככל שיהיה, תהליך זה אינו פשוט משתי סיבות עיקריות: ראשית, כיום הטכנולוגיה אינה מפותחת דיה ויקרה מאוד לתפעול. שנית, המבנה של רשת חשמל, המסתמכת בחלקה על מקורות אנרגיה מתחדשים, טרם התגבש, והוא מורכב מאוד לניהול".

 

סוף מעשה בתכנון תחילה

במחקריו כיום שואף פרופ' טישלר לתת מענה מושכל לסוגיה הקריטית של תכנון מערכת החשמל הישראלית לשנים 2050-2015. באמצעות מודלים מתמטיים הוא בוחן כיצד נכון לנהל מערכת חשמל המשלבת מקורות אנרגיה מתחדשים, ומהי הדרך היעילה ביותר להקים מערכת כזאת.

 

המסקנה הגורפת ממחקריו עד כה היא כי ממשלת ישראל חייבת להקצות משאבים למחקר ולפיתוח של טכנולוגיות קלינטק "ירוקות". חברות פרטיות לא יעשו זאת, לדבריו, כיוון שמחקר כזה, המניב ידע שהוא במהותו מוצר ציבורי, לא יהיה רווחי עבורן. רק שיפורים טכנולוגיים משמעותיים, בתמיכת הממשלה, יאפשרו למדינה לתכנן ולבנות מערכת חשמל ארצית שתהיה בחלקה הגדול סולארית ונקייה.

 

פרופ' טישלר מציין מספר אתגרים טכנולוגיים עיקריים: ראשית, על מדינת ישראל להשקיע בפיתוח טכנולוגיות סולאריות שיוזילו את מחיריהם של התאים הפוטו-וולטאיים ושל תחנות הכוח התרמו-סולאריות, שממירים את אנרגיית השמש לחשמל. רק הוזלה משמעותית, שתבוא בעקבות פיתוח הטכנולוגיות החדשניות, תוכל להגביר בהדרגה את השימוש בהן. בנוסף, יש צורך במחקר ובפיתוח של שיטות מתקדמות ויעילות לאגירת חשמל בקנה מידה גדול. כיום, בהיעדר אמצעים כאלה, החשמל מיוצר ונצרך כמעט בו-זמנית. במערכת חשמל עתידית, שחלק גדול ממנה יהיה סולארי, תיווצר בעיה מהותית: ייצור החשמל יקטן משמעותית בשעות הלילה ובימים עם שמש חלקית או חסרה, בעיקר בחורף. הטכנולוגיות החדשות שיפותחו יאפשרו למערכת לאגור חשמל בשעות השמש, שהן רבות מאוד בארצנו, ולהשתמש בו בשעות החשיכה ובימים מעוננים.

 

מכוניות חשמליות כמאגר אנרגיה

לצד הפיתוחים הטכנולוגיים, מציעים פרופ' טישלר ואנשי אקדמיה אחרים בישראל ובחו"ל גם מגוון פתרונות תכנוניים חכמים. אחד הרעיונות הללו מעניין ויצירתי במיוחד: מכוניות חשמליות, שהן עצמן תחנות כוח קטנות בעלות סוללה גדולה למדי, יוכלו בעתיד לשמש כמאגר אנרגיה למערכת חשמל ארצית שחלק גדול מהקיבולת שלה הוא סולארי. כך, בעוד כ-15 שנה, כשיהיו בישראל לפי הצפי כ-200,000 מכוניות חשמליות, אפשר יהיה להיעזר במצבריהן כגיבוי לתקופות עומס בביקוש לחשמל. שיטה חכמה זו עשויה לחסוך את בנייתן של שתי תחנות כוח מזהמות, אך יישומה מותנה בהיערכות נכונה: יש לתכנן מודל כלכלי שיעודד את בעלי המכוניות החשמליות לפרוק חלקית את הסוללות כאשר הם אינם משתמשים ברכב. במילים אחרות: צריך להציע לבעלי המכוניות תמריץ כספי שיהפוך את הפריקה למשתלמת עבורם.

 

בנוסף, סבור פרופ' טישלר, יש לקבוע תעריפי חשמל גמישים שישתנו על פני היממה ועונות השנה, באופן המשקף את העלות השולית הכוללת של ייצור וחלוקת החשמל. תעריפים חלקיים כאלה כבר קיימים בישראל, אולם יש לשכלל אותם: עליהם להביא בחשבון גם את עלות הנזק הסביבתי שגורם ייצור חשמל על-ידי פחם וגז, ולעודד ייצור חשמל באמצעות טכנולוגיות סולאריות וטכנולוגיות אחרות של אנרגיה מתחדשת.

 

לנהל נכון פתרונות מושכלים

פתרונות מושכלים אלה ואחרים הם פירותיו של מחקר בתחום מנהל העסקים. תחום זה נעשה חיוני יותר ויותר עבור מפתחי טכנולוגיות, המגלים כי לא תמיד די בטכנולוגיה חדשנית, חכמה ואיכותית. הפעלה כדאית של טכנולוגיה זו מחייבת גם למצוא ו/או לקיים את השוק המתאים. הצלחתה תלויה בייצור יעיל, מבנה שוק נכון, תעריפי חשמל מושכלים, כניסה נכונה לשוק, המשך נאות של תהליך המחקר והפיתוח, והמשך העצמתו של הגוף שמפתח את הטכנולוגיה. הגוף המפתח עצמו חייב להיות בנוי נכון ומנוהל היטב, עליו לטפח את ההון האנושי שלו, ולהשתלב באופן מושכל בשווקים בהם הוא פועל. למעשה, ניהול מושכל ונבון מהווה את ההבדל בין רעיון טוב לבין שיפור מהותי ברווחת החיים של כולנו.

 

מתוך החוברת "מחליפים כוח" בעריכת דוברת האוניברסיטה >>

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>