החוקרים גילו כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות, ולשפר את התפקוד הקוגנטיבי של חולים גם שנים רבות לאחר הפגיעה
מחקרים
RESEARCH
מה מעניין אותך?
מחקר
18.11.2013
טיפול חדשני בתא לחץ מתקן פגיעות מוחיות בעקבות חבלות ראש
- מדעים מדויקים
- רפואה
- מוח
- מדעים מדויקים
- רפואה ומדעי החיים
פגיעות מוחיות כתוצאה מפציעות ראש, משבץ וממחלות, גורמות לנכויות קשות - גופניות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות. עד היום הטיפול בפגיעות הללו היה שיקומי בעיקרו, ותוצאותיו היו מוגבלות בהתאם. מחקר חדש מבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי אסף הרופא מציע תקווה חדשה לחולים, באמצעות חשיפה לסביבה עשירה בחמצן, המשפרת משמעותית את מצבם של המטופלים, אפילו שנים אחרי הפגיעה. תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת PLOS ONE.
חמצן למוח
"הרעיון שניתן לתקן נזק מוחי באמצעות טיפול בתא לחץ נולד כבר בשנות ה-90", מספר פרופ' אשל בן-יעקב מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, "אך הגישה לא נבחנה אז לעומקה, מכיוון שהיא סתרה את ההשקפה הרווחת לפיה רשתות עצביות במוח עשויות להתחדש ולהשתנות רק בגיל הילדות, או במסגרת של חלון זמן מוגבל לאחר פגיעה".
במחקר החדש השתתפו כ-60 מטופלים עם נזק מוחי בדרגות שונות, שמצבם כבר חדל להשתפר ונחשב לכרוני. המשתתפים נחשפו לתנאים המיוחדים השוררים בתא לחץ של אוויר מועשר בחמצן, והחוקרים עקבו אחר תפקודם המוחי בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים. התוצאות היו מבטיחות: מסתבר כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות, ולשפר את התפקוד המוחי של החולים – גם שנים רבות לאחר הפגיעה.
הטיפול החדשני השיב לנפגעי המוח שהשתתפו במחקר תפקודים רבים לאחר שנים של מוגבלות. הפגיעה הנפוצה לאחר חבלה מוחית (Traumatic Brain Injury) היא בעיקרה קוגנטיבית, ולרבים מהמשתתפים במחקר חזרה היכולת לזכור, להתרכז, להבין ולעבד מידע, לקרוא ולהתמצא במרחב. "במחקר התמקדנו באנשים שנפגעו שנה עד שש שנים, אך כבר זכינו לראות שיפור משמעותי גם בפגיעות מלפני 20 שנה", אומר ד"ר אפרתי, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל המכון לרפואה היפרברית במרכז הרפואי אסף הרופא. "התוצאות בשטח ברורות מאוד, והן מדהימות גם אותנו, כמטפלים וכחוקרים".
תיקון וריפוי עם חמצן מרוכז
המפתח להצלחתו של הטיפול בתא הלחץ טמון, לדעת החוקרים, בריכוז החמצן הגבוה שמגיע אל רקמות המוח. "במוח הפגוע נותרים תאי עצב רבים שעודם חיים, ועם זאת אינם מקבלים די אנרגיה כדי להתעורר ולשוב לתפקוד", מסביר ד"ר אפרתי. "בשל חשיבותו, המוח מקבל שיעור גבוה יחסית של חמצן, כ-20% מכלל החמצן שנכנס לגופנו, אך מסתבר שהאנרגיה הזאת מתועלת בעיקר לאזורים הפעילים, ולא למקומות פגועים ורדומים. כך שאספקת החמצן למוח בתנאים רגילים אינה מסוגלת להזין תהליכי תיקון וריפוי – כגון בניית כלי דם חדשים, חידוש קשרים בין תאי העצב, הערת תאי עצב רדומים – תהליכים שדורשים כמות גדולה במיוחד של אנרגיה. בתא הלחץ, לעומת זאת, יש ריכוז גבוה מאוד של חמצן, עד פי 10 מהריכוז באוויר הרגיל שאנו נושמים. לכן המוח יכול להקצות את האנרגיה הדרושה לתיקון נזקים באזורים הפגועים, ומכאן השיפור המשמעותי בתפקודם של החולים".
ההצלחה המרשימה של המחקר מעוררת בחוקרים תקוות רבות. "אנחנו מאמינים שלטיפול בתא לחץ יש פוטנציאל גדול ככלי טיפולי למגוון גדול של מחלות ופגיעות שקשורות למוח", מסכם פרופ' בן-יעקב. "אנחנו מבינים היום שהפרעות מוחיות רבות קשורות לסוגיות של ניהול האנרגיה במוח. בעיה כזאת יכולה להיווצר, לדוגמא, בגיל המבוגר, עם הירידה ביעילות של זרימת הדם אל המוח ובתוכו. לכן יתכן בהחלט שהטיפול החדש יוכל לסייע, בין היתר, בשלבים מוקדמים של דמנציה או אלצהיימר. ומי יודע, אולי בעתיד אף נוכל להעניק למוח טיפולי 'אנטי-אייג'ינג', שיתחזקו אותו וישמרו את תפקודו עד יומנו האחרון".
מדינת טקסס בארה"ב כבר שוקלת לממן את הטיפול החדשני עבור אזרחיה שנפגעו כתוצאה מפציעות ראש, וכן עבור חייליה השבים מעיראק ומאפגניסטאן עם הפרעות דחק פוסט טראומטיות.
מחקר
13.11.2013
התגלה המנגנון הביולוגי הגורם למחלות דלקתיות כרוניות כגון אלרגיות ואסטמה
לתגלית השפעה מכרעת על הבנת התהליכים הביולוגיים שבבסיס התמיינותם של תאי דם לבנים בכלל, ועל הטיפול במחלות דלקתיות כרוניות בפרט
- רפואה
- רפואה ומדעי החיים
מחקר חדש של ד"ר אריאל מוניץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, חושף את המנגנון הביולוגי העומד מאחורי התמיינותם של תאי דם לבנים בשם אאוזינופילים (Eosinophils) – תאים האחראים לרבים מהתסמינים של מחלות דלקתיות כרוניות, כגון מחלת האסטמה, אלרגיות, מחלות מעי דלקתיות ואף סרטן. המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Immunology.
"אאוזינופילים הם תאים שבמצב נורמלי מתפתחים במח העצם, נכנסים לזרם הדם ומשם זורמים לרקמות הריריות", מסביר ד"ר מוניץ. "באנשים בריאים אחוז האאוזינופילים בדם הוא נמוך יחסית, בערך 2-5% מכלל התאים הלבנים, לעומת זאת, אצל חולים במחלות אלרגיות, ובמיוחד אצל החולים באסטמה, ריכוז האאוזינופילים עולה משמעותית. במחלת האסטמה, האאוזינופילים העודפים מתמיינים במח העצם, נכנסים למחזור הדם ובסופו של דבר מגיעים לריאות, שם הם משחררים שורה של מולקולות רעילות, הגורמות באופן ישיר או עקיף לנזק רקמתי, לקוצר נשימה, להפרשת ריר וכו'. למעשה, האאוזינופילים אחראים לחלק ניכר מהסימפטומים המוכרים של מחלת האסטמה".
הקשר החלבוני
עד היום, החלבון IL-5 היה הגורם היחיד המוכר למדע כגורם המשפיע על התמיינות האאוזינופילים. במחקרם החדש זיהו ד"ר מוניץ, יחד עם הדוקטורנטיות נטעלי מורגנשטרן- בן ברוך ודנה שיק, שני חלבונים נוספים המשחקים תפקיד מכריע בהתמיינות האאוזינופילים.
החוקרים גילו שחלבון בשם PIR-B מבקר את ייצור האאוזינופילים במח העצם. זהו חלבון ידוע, שמתבטא בתאי דם לבנים נוספים – אך עד היום אף אחד עוד לא קשר אותו לייצור האאוזינופילים, או בכלל להתמיינות תאי דם לבנים. החוקרים התמקדו בחלבון PIR-B לאחר שזיהו שהוא מתבטא ברמות חריגות בתאי אאוזינופילים, ובמיוחד באאוזינופילים שנלקחו מעכברים חולי אסטמה. כאשר ניסו לגדל במעבדה אאוזינופילים ממח העצם של עכבר בריא וממח העצם של עכבר בלי PIR-B, גילו כי כל האאוזינופילים שניסו לגדל בתרביות ללא החלבון הזה מתו בתוך שבוע, ולא התמיינו לכדי תאים בוגרים.
בשלב שני גילו החוקרים שהחלבון PIR-B בעצם מעכב את פעולתו של חלבון אחר מאותה משפחה: ,PIR-A שמשדר לאאוזינופילים את ההוראה למות. כך נחשף מנגנון ביולוגי שלם, ייחודי לתא הזה: החלבון PIR-B מעכב את פעולתו הקטלנית של החלבון PIR-A בהתאם לריכוז החלבון IL-5, שמעודד התמיינות של אאוזינופילים. כמו במשיכת חבל, כל חלבון מושך לכיוון אחר עד שנוצר איזון.
טיפול חדש באסטמה
למחקר החדש השפעה מכרעת על הבנת התהליכים הביולוגיים שבבסיס התמיינותם של תאי דם לבנים בכלל, ועל הטיפול במחלות דלקתיות כרוניות בפרט. "כל אחד מהחלבונים שזיהינו – גם החלבון שמתווך את הרג האאוזינופילים וגם החלבון שמעכב את פעילות החלבון הקטלני – יכול לשמש כמטרה חדשה לטיפול במחלת האסטמה, וכפוטנציאל לטיפול בכל מחלה המערבת גיוס ושפעול של אאוזינופילים. כאשר השרינו את מחלת האסטמה בעכברי מעבדה שחסר להם החלבון המעכב PIR-B, ראינו כי האאוזינופילים לא מגיעים לריאות, והדלקת האופיינית למחלת האסטמה שככה משמעותית", מסביר ד"ר מוניץ.
המחקר, שארך 4 שנים ונערך בשיתוף פעולה עם המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו, מומן חלקית על ידי הקרן הדו-לאומית למדע (BSF), הקרן הלאומית למדעים (ISF), הקרן הישראלית לחקר סרטן (ICRF), מענק מהאיחוד האירופי ומענקי מחקר מה-NIH.
מחקר
05.11.2013
חוקרים גילו את המנגנון המעכב את התפתחות האלצהיימר
חוקרים מאוניברסטת תל-אביב גילו מדוע סביבה עשירה בגירויים פיזיים ומנטליים יכולה להאט את התפתחות מחלת האלצהיימר, ומביעים תקווה לפתח תרופה לטיפול במחלה
- רפואה
- רפואה ומדעי החיים
ממחקרים שנעשו בעבר ידוע כי פעילות שכלית וגופנית מאתגרת עשויה להאט את התפתחות מחלת האלצהיימר, אולם כעת מצאו חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, את המנגנון הביולוגי שעשוי להסביר כיצד בדיוק זה קורה. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Translational Psychiatry, בוצע על ידי ד"ר בועז ברק, ונערך במעבדה של הפרופ' אורי אשרי מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף פעולה עם המעבדות של הד"ר נועם שומרון והפרופ' דניאל מיכאלסון, גם הם מאוניברסיטת תל-אביב, והד"ר איתן אוקון מאוניברסיטת בר־אילן.
חלבון עולה
מחלת האלצהיימר פוגעת לרוב באנשים מעל גיל 65 והיא מלווה בניוון תאים במוח ובאיבוד זיכרון. מעבר לעובדה שמדובר במחלה חשוכת מרפא שמטילה עול כבד על משפחתו של החולה, ברמה הביולוגית מאופיינת המחלה בירידה בכמות החלבונים האחראים על תהליך התקשורת בין תאי העצב במוח – מה שמוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות והפיזיות של החולה. אולם, במשך השנים התברר כי רמת החלבונים האלו עולה משמעותית בעקבות חשיפה לסביבה עשירה בגירויים. במסגרת המחקר השוו החוקרים את כמות המיקרו־רנ"א (microRNA), המולקולה שאחראית על בקרת רמת החלבונים בתא, אצל עכברים בריאים ואצל עכברי מודל למחלת האלצהיימר - כלומר, עכברים שהונדסו גנטית כך שיפתחו את המחלה יחד לצורך הניסוי.
בתחילה השווה צוות החוקרים את כמות רצפי המיקרו-רנ"א בעכברים בריאים שגודלו בסביבה מועשרת בגירויים קוגניטיביים ופיזיים, לזו של עכברים בריאים שגודלו בסביבת גידול רגילה. בשלב שני השוו החוקרים את כמות רצפי המיקרו-רנ"א בעכברי מודל לאלצהיימר שגודלו בסביבת גידול רגילה, לזו של עכברים בריאים בני אותו גיל שגודלו בסביבה דומה. בשלב האחרון נבדק אם ישנם רצפי מיקרו־רנ"א שעלו בעקבות מחלת האלצהיימר מצד אחד, וירדו בעקבות החשיפה לסביבה מועשרת מהצד האחר (שינוי הופכי).
"אותם רצפי מיקרו-רנ"א שנמצאו כמשתנים באופן הופכי בעקבות האלצהיימר והחשיפה לסביבה מועשרת נמצאו גם כאחראים על ביטוי אותם חלבונים שמשפיעים על התקשורת בין תאי העצב במוח", אומר הד"ר ברק. "הביטוי של אותם רצפים בתא עלה בעקבות החשיפה למחלת האלצהיימר - ולפיכך הוביל לירידה בכמות החלבונים שעלולים לפגוע בפעילות עצבית במוח. לעומת זאת, החשיפה לסביבה המועשרת הראתה ירידה בביטוי רצפי המיקרו־רנ"א, וכתוצאה מכך לעלייה בכמות החלבונים, שעשויה להביא לשיפור בפעילות העצבית במוח".
לשכוח בעתיד מאלצהיימר
בנוסף גילה צוות החוקרים מספר רצפי מיקרו־רנ"א שעברו שינוי כמותי בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה, כך שבעתיד יוכלו לשמש לזיהוי מוקדם של המחלה - אולי אפילו בבדיקת דם פשוטה. "רצפים אלה לא היו ידועים למדע, ויש להם חשיבות מכרעת להבנת השלבים ראשונים של המחלה ברמה התאית. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שאפשר לבודד ולכמת את רמת הביטוי של רצפי מיקרו־רנ"א שונים בבדיקת דם רגילה, ואני מקווה שכבר בשנים הקרובות ניתן יהיה לזהות שינויים כאלה גם במוח עצמו ולא רק בדם", אומר ד"ר ברק.
להערכת ברק, ייתכן שממצאי המחקר ישמשו להתאמת טיפול נקודתי לכל חולה לפי קצב התקדמות מחלתו, וכן לעיכוב של ממש בפגיעה בפעילות העצבית על ידי ביטוי מוגבר או הפחתת הביטוי של רצפי המיקרו-רנ"א, בהתאם לנדרש.
לדברי פרופ' אשרי, ידוע היום כי תרגילים מנטאליים ותרגילי כושר משפרים את מצבם של החולים באלצהיימר. אותם רצפי מיקרו-רנ"א, שבמקרה הזה נבדקו אצל עכברי מעבדה שמהווים מודל למחלת האלצהיימר, לא רק משפרים את מצבם של החולים אלא גם מתפקדים כמו מתגי שליטה תאיים אשר מפעילים קבוצה שלמה של חלבונים שאחראיים על פונקציות תאיות רבות וחיוניות. ממצאי המחקר הנוכחי מאפשרים לחקור את המחלה בצורה נקודתית יותר ומשפרים את יכולת החוקרים לפתח תרופה מוכוונת מטרה.
מחקר
24.10.2013
מחקר חדש חושף כי אימפריות קדומות במזרח התיכון קרסו בגלל משבר אקלימי
חוקרים באוניברסיטת תל-אביב מצאו עדויות למשבר אקלימי חריף במזה"ת, שהביא לקריסת האימפריות הקדומות תוך עשרות שנים
- רוח
- רוח
מחקר גרגרים מאובנים של אבקת צמחים שהוצאו מקרקעית הכנרת, העלה עדויות למשבר אקלימי חריף, שפקד את המזרח התיכון מאמצע המאה ה-13 ועד ראשית המאה ה-11 לפנה"ס, והביא לקריסת האימפריות הקדומות של המזרח התיכון. את תוצאות המחקר מפרסמים בימים אלה ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ופרופ' תומס לית ממכון שטיינמן לגיאולוגיה, מינרולוגיה ופליאונתולוגיה באוניברסיטת בון ופרופ' מרדכי שטיין מן האוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר מתפרסם היום בכתב העת: Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University
מברונזה לברזל
"בפרק זמן קצר כל העולם הישן של תקופת הברונזה קרס", מסביר פרופ' פינקלשטיין. "האימפריה החיתית, מצרים האדירה של הפרעונים הרעמססיים, התרבות המיקנית על ארמונותיה המפוארים ביוון, מעצמת הנחושת של קפריסין, עיר הסחר אוגרית ושאר ערי הנמל הגדולות של סוריה, ערי המדינה של כנען – כל זה נעלם תוך עשרות שנים אחדות, ומתוך חורבותיו של העולם הישן צמחו הממלכות של תקופת הברזל, וביניהן ישראל ויהודה".
עדותה של אבקת הצמחים
החוקרים, שקדחו בעומק של כ-300 מטרים של מים בלב הכנרת, הוציאו מקרקעית האגם גלעין של קרקע שאורכו כ-20 מטרים, במטרה לדגום משכבות המשקעים גרגרים מאובנים של אבקת צמחים. "גרגירי האבקה, הפּוֹלֶן, הינם החומר אורגני העמיד ביותר בטבע", מסבירה הפלינולוגית (חוקרת הפולן) ד"ר דפנה לנגוט, שביצעה בפועל את המחקר. "הפולן נסחף לכנרת עם הרוחות והנחלים, ולאחר מכן שקע מפני האגם אל קרקעיתו. גרגרי אבקה אלה יכולים לספר לנו על הצמחייה באזור הכנרת באלפי השנים האחרונות ולפיכך על האקלים ששרר באזור". לאחר תיארוך בפחמן 14 של עשרות אלפי גרגרי אבקה, החוקרים זיהו תקופת יובש קשה בין השנים 1250 ל-1100 לפנה"ס. גלעין קרקע שהוצא מן החוף המערבי של ים המלח העלה תמונה דומה.
פולן בדגימה חדשנית
"הייחוד של המחקר שלנו לעומת מחקרי פולן אחרים שנערכו בשנים האחרונות במזרח התיכון ובכלל", מוסיף פרופ' פינקלשטיין, "הוא בכך שעבדנו ברזולוציה חסרת תקדים של דגימה כל כ-40 שנה. בדרך כלל דוגמים פולן ברווחים של מאות שנים, וכך אכן הגיוני לעשות אם מתעניינים בשאלות הקשורות בתקופות פרהיסטוריות ובמחזורים קרחוניים ובין-קרחוניים ששררו באזורינו. כיוון שאנו שמנו לעצמנו מטרה לברר בעיות היסטוריות, לדיוק היתה חשיבות מכרעת. אם היינו דוגמים את הפולן בכנרת כל 200 שנה, למשל, יתכן שהמשבר האקלימי הדרמטי הזה, שארך 150 שנה, היה חומק מעינינו".
חידוש נוסף במחקר הנוכחי הינו בהתאמה הכרונולוגית המוחלטת בין תוצאות מחקר הפולן ובין שתי עדויות אחרות על העבר: חורבנות בשריפה של ערים במרחב מזרח הים התיכון, רבות מהן בארץ ישראל, מתוארכים אף הם לפרק הזמן שבין 1250 ל-1100 לפנה"ס, וכן תעודות מרחבי המזרח התיכון הקדום – מבירת החיתים באנטוליה בצפון, דרך עיר הנמל אוגרית בסוריה ותל אפק בישראל ועד מצרים הפרעונית בדרום – מדברות על בצורות ועל רעב באותו פרק זמן בדיוק.
ממשבר אקלימי למשבר כלכלי-פוליטי
לנגוט, פינקלשטיין ולית גורסים כי גלי קור קשים השמידו את היבולים באזורים הצפוניים והתדלדלות בגשמים פגעה ביבולים בחבלי הספר במזרח אנטוליה ובסוריה. "גלי הקור בצפון והבצורת במזרח גרמו לקבוצות גדולות של אנשים לעקור ממקום מושבן ולנוע דרומה בחיפוש אחר מקורות מזון", מסבירה האגיפטולוגית שירלי בן דור אבין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קבוצות אלה, וביניהן "גויי הים" המפורסמים, נעו ביבשה ובים, בזזו ערים ופגעו בנתיבי הסחר, מה שגרם למשבר כלכלי ופוליטי עמוק שהלך והתגלגל דרומה – גם לאזור ארץ ישראל. "כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכלים", אומרת בן דור.
מחקר
01.09.2013
מחקר חדש חושף את תפקיד העור בתופעות אלרגיות
הממצאים החדשים של קבוצת החוקרים בראשותו של פרופ' אלי שפרכר מאוניברסיטת תל-אביב, צפויים להביא לשינוי בגישה הטיפולית במחלות אלרגיות
- רפואה
- רפואה ומדעי החיים
קבוצת חוקרים בינלאומית, בראשותו של פרופ' אלי שפרכר מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי תל-אביב, ופרופ' קטי גרין מאוניברסיטת נורטווסטרן בארה"ב, מדווחת בעיתון היוקרתי Nature Genetics, כי יחידות חלבוניות קטנות בשם דזמוזומים, המהוות חלק חשוב של המחסום העורי, משחקות תפקיד חיוני במניעת מחלות אלרגיות.
בשנים האחרונות, מסיבות שאינן ידועות, ניכרת עליה בשכיחות מחלות אלרגיות בכלל, ומחלות עור אלרגיות בפרט (כגון דלקת עור אטופית המכונה לעיתים "אסטמה של העור"). עד לאחרונה, הדעה הרווחת הייתה, שמה שעומד בבסיס תופעות אלרגיות הינו בעיקר תפקוד לקוי של מערכת החיסון. תפיסה זו הביאה לשימוש גובר בקרב חולים במחלות עור אלרגיות בתרופות שמטרתן לדכא את פעילות מערכת החיסון, על כל המשמעויות הנובעות מכך בהיבט של תופעות לוואי כמו עליה בשכיחות זיהומים.
פגם במחסום העורי
לאחרונה, חלה תפנית בהבנת הבסיס לתופעות אלרגיות. חוקרים רבים גורסים כעת כי ההפרעה בתפקוד מערכת החיסון במחלות אלה משנית לפגם ראשוני במבנה המחסום העורי. מחסום זה ממוקם בשכבות העליונות של העור ואחראי על שמירת מרכיבים חיוניים בעור, ומניעת כניסתם של גורמים חיצוניים מזיקים, כולל כאלה המסוגלים לעורר תגובה חיסונית לקויה. תוצאות המחקר מספקות כעת הוכחה חותכת לסברה זו, מה שצפוי להוביל לשינוי בגישה לפיתוח תרופות חדשות לתופעות אלרגיות.
ד"ר ליאת סמואלוב אשר הובילה יחד עם ד"ר עופר שריג את המחקר במרכז הרפואי תל-אביב, מציינת: "הדזמוזומים אחראים על הצמדת תאי העור זה לזה. מצאנו כי מרכיב חשוב של הדזמוזומים בשם דזמוגלאין 1 חסר בעורם של חולים הלוקים במחלה בשם תסמונת SAM, הבאה לידי ביטוי בתגובה עורית אלרגית קשה". שריג מוסיף: "המחלה נגרמת כתוצאה מהפרעה בבניית קשרים בין תאיים בשכבות העליונות של העור, מה שמאפשר לחלבונים שונים לחדור דרך העור ולעורר תגובה חיסונית מופרזת. המעניין אף יותר הוא שכשנבדקו במעבדה תאים שהופקו מעור החולים, נמצא שתאים אלה מפרישים עצמונית מגוון מתווכים של התגובה האלרגית. במובן זה, תוצאותינו מעלות שאלות לגבי תפקידה הראשוני של מערכת החיסון בגרימת אלרגיה, מה שכמובן צפוי להצביע על אסטרטגיות טיפוליות חדשות בדלקת עור אטופית ותופעות אלרגיות אחרות".
מחקר
30.07.2013
מחקר חדש מראה כיצד גלי רדיו המוחזרים מהאטמוספרה לאדמה מדווחים על שינויי אקלים
פרופ' קולין פרייס וקבוצת המחקר שלו מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו שיטה יעילה ונוחה למדידת שינויים באקלים
- מדעים מדויקים
- מדעים מדויקים
מעל גלי האתר
היונוספרה, מהשכבות העליונות באטמוספרה של כדור הארץ, קיבלה את שמה מתהליכי היינון המתרחשים בה בהשפעת קרינת השמש. כתוצאה מהיינון יש בשכבה זו כמות גדולה של מטענים חשמליים, שמשמשת את האדם להעברת תקשורת - לדוגמה באמצעות גלי רדיו. לאחרונה גילה פרופ' קולין פרייס מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם הדוקטורנט שלו ישראל סילבר, כי גלי רדיו המוחזרים מהיונוספרה לאדמה יכולים גם לספק לנו מידע חשוב על שינויי האקלים המתרחשים באטמוספרה.
המחקר מראה שעוצמת אותות הרדיו על פני הקרקע משקפת באופן אמין את השינויים בטמפרטורה של האטמוספרה העליונה. פרופ' פרייס וקבוצת המחקר שלו הציבו על הקרקע אנטנות רדיו רגילות, ומדדו באמצעותן גלי רדיו המשודרים על ידי משדרי ניווט בכל העולם. אחר כך הם בחנו את עוצמתם של אותות הרדיו הללו מול נתונים על שינויי טמפרטורה באטמוספירה, וגילו תופעה מעניינת: מתברר ששינויי טמפרטורה בשכבות הגבוהות של האטמוספרה, הנגרמים על ידי עודף גזי חממה, מביאים לספיגה גבוהה יותר של גלי הרדיו, ובכך מחלישים את האותות המגיעים לקרקע. המסקנה: אותות רדיו חלשים יותר מעידים על שינויים גוברים באקלים – גם בחלקה העליון של האטמוספרה.
לדברי פרופ' פרייס, מדובר בשיטת מדידה קלה ויעילה, עם עלויות נמוכות, שיכולה לתרום רבות למעקב המתמשך אחר שינויי אקלים בעולם. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Geophysical Research.
כדור הארץ מתחמם, האטמוספרה העליונה מתקררת
גזי החממה המצטברים באטמוספרה יוצרים מעין 'שמיכה' שמונעת את בריחת החום לחלל, כולאת אותו בסמוך לקרקע, וגורמת לתופעה המוכרת כהתחממות כדור הארץ. אך אותם גזי חממה, כשהם מגיעים לשכבות העליונות של האטמוספרה, יוצרים דווקא אפקט של קירור.
"כאשר שכבת היונוספרה מתקררת, היא מתכווצת ויורדת אל אזורים בעלי צפיפות אוויר גבוהה יותר באטמוספרה, וכך נוצרת באזורים אלה ספיגה גבוהה יותר של גלי רדיו," מסביר פרופ' פרייס. "במחקר שלנו אספנו נתוני לוויינים על הטמפרטורה בשכבות הגבוהות, ובדקנו אותם מול מדידות של עוצמת גלי רדיו שערכנו על פני הקרקע. מצאנו מתאם ברור ועקבי לאורך זמן: ככל שהאטמוספירה העליונה התקררה, גלי הרדיו נחלשו."
שיטת המדידה החדשה תאפשר לחוקרים לגשר על פער מוכר במדידת שינויי הטמפרטורה בשכבות הגבוהות של האטמוספרה. עד היום הם ידעו להסביר רק 70%-60% מהתנודות – אותם שינויים הנגרמים ישירות על ידי קרינת השמש. כעת, בעזרת הפיתוח החדש, הם יוכלו לאתר ולהבין 95% מהשינויים הללו.
ניטור שינויי האקלים
שיטת המדידה החדשה מהווה תוספת חשובה לטכניקות הקיימות לניטור שינויי אקלים בעולם. יתרה מכך: היא מאפשרת מעקב רציף, באמצעות ציוד נגיש שאינו יקר. ומכיוון ששינויי הטמפרטורה באטמוספרה העליונה גדולים פי 10 מאלה שעל פני הקרקע, קל יותר לעקוב אחריהם.
"עד היום התקשינו מאוד לחקור את היונוספרה – שהיא גבוהה מדי עבור מטוסים ובלוני מזג אוויר, אך נמוכה מדי בשביל לוויינים," מסכם פרופ' פרייס. "כעת, בעזרת השיטה שפיתחנו, נוכל להפיק מידע חדש ורב, ולחקור שינויים בטווח הקצר והארוך, כמו למשל השפעתן של סופות שמש וסערות ברקים על השכבות העליונות של האטמוספרה."
מחקר
09.07.2013
הכיתה המצייצת: מחקר חדש מצביע על יתרונות השימוש בטוויטר ככלי מקדם למידה
מחקר חדש מדגים כיצד שימוש בטוויטר, המשלב מסר טקסטואלי קצר וקבצי מדיה, מהווה קפיצת מדרגה פדגוגית-ארגונית המקדמת למידה
- חינוך
- חברה
האם רשת חברתית כמו טוויטר יכולה לקדם למידה קבוצתית? איך מנהלים דיון כיתתי רק עם 140 תווים? והאם המורה מאבד מסמכותו כאשר הכיתה עוברת לציוצים? מחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עוסק בשימוש בטוויטר ככלי תומך בלמידת פנים אל פנים במערכת החינוך. המחקר בוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים אכן מתעלים את הטכנולוגיה המוצעת לשימוש פדגוגי, הכולל מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע, ולשימוש ארגוני, הכולל תמיכה ועידוד של חברי הקבוצה והעברת תזכורות והודעות. כמו כן, בוחן המחקר את הקשיים הטכניים בהטמעת הטכנולוגיה החדשה בסביבה לימודית.
"התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעיתים מפתיע, על אף הגבלת 140 התווים, וזה כשלעצמו מהווה עדות לכך, שניתן להשתמש בטוויטר ככלי למידה," מסבירה ד"ר ענת כהן. "האינטראקציה מורה-תלמיד בטוויטר הרחיבה את שעות הקבלה של המורה מעבר לשעות הלימוד ואפשרה, במידה מסוימת, לאמוד את הקשיים ותחומי העניין של התלמידים". עוד מוסיפה כהן כי "שימוש מושכל ומובנה בטוויטר עשוי לגשר על מגבלת זמן ומקום וליצור רצף למידה בין בית הספר לבית".
ברוכים הבאים לטוויטרספרה
טכנולוגיות המידע והתקשורת הקיימות היום, מאפשרות יותר מתמיד להרחיב את תהליך הלמידה באמצעות כלים מגוונים, המכונים .Web 2.0 tools כלים אלו מאפשרים שימוש ברשת לא רק כמאגר מידע אלא כאמצעי ליצירה, לשיתוף ולצריכה של מידע וידע.
טוויטר הוא אחד מכליWeb 2.0 , המאפשר שיתוף במסרים. ייחודיותו מתבטאת בשילוב של ארבעה מאפיינים:
- אורך המסר - מוגבל ל- 140 תווים ומכונה ציוץ (tweet)
- ציבוריות המסר - היות וקריאתו אינה מותנית בקבלת אישור הכותב
- תפוצת המסר - תלויה במידת העניין שעורר בקרב קבוצת העוקבים
- העברת המסר - יכולה להיות סינכרונית או א-סינכרונית וממכשירים ניידים או נייחים.
החוקרות מציינות כי שימוש בכלי זה בלמידה בבית הספר אינו נפוץ. ייתכן כי השימוש המועט נובע מהרתיעה ממגבלת 140 תווים להודעה (ציוץ), וכן מהקושי במעקב אחר אינטנסיביות ציוצים שלא מסווגים בצורה לוגית, ומהגדרת הפרטיות של השיח.
ייחודו וחשיבותו של המחקר ניכרים במיקוד בקבוצת גיל שטרם נחקרה - תלמידי כיתה ט', כמו גם בעיבוד הנתונים על ידי קידוד הציוצים וסיווגם לארבע קטגוריות:
- פדגוגית (העלאת שאלות, תשובות, שיתוף בחומרים), למשל, משימה שנתנה המורה לקבוצה: "פעולת הקיבה נחקרה ע"י הצצה בחור שקליע יצר בקיבת אינדיאני. האם ניסוי כזה היה מאושר היום? מצאו בויקי: ניסויים בבני אדם. שתפו בעד/נגד."
- חברתית (תמיכה, עידוד, הווי קבוצתי), לדוגמא פנייה של תלמידה לקבוצה: "מברכת את כולם ביציאה לחופשת פסח: חג שמחחח לכולם"
- ארגונית (ניהול למידה, הודעות ותזכורות), למשל ציוץ של המורה לקבוצה: "ט3 שלי, ברוכים הבאים לכיתה המצייצת. פתחו חשבון והצטרפו לטוויטרספרה שלנו", או ציוץ של תלמיד לקבוצה: "יש לי שאלה, ע"מ ללמוד למבחן בנושא עיכול האם יספיק לקרוא את העבודה שעשינו ואת הדף עם הטבלה שעשינו בכיתה? לא מצאתי יותר חומר"
- טכנית (קשיים בתפעול הכלי)
כמו כן, נבחנו מספר מאפייני תקשורת שטרם נחקרו בהקשר של טוויטר ככלי למידה. תוצאות המחקר מצביעות כי התלמידים והמורה השתמשו במרחב הלמידה החדש בעיקר לצרכים פדגוגים כמענה לשאלות שניתנו בשעורי הבית והעלאת פרטי מידע שמשיקים לנושא השיעור ומעוררים בהם עניין אישי. שימוש בטוויטר לארגון הלמידה סייע לייעל את הזמן המוקדש ללמידה פנים אל פנים.
הציוץ - לא רק בשביל המורה
מן המחקר עולה כי טוויטר מאפשר שיח רב כיווני וחופשי באופן שונה מדיון בכיתה המחייב דיבור בהצבעה. מהנתונים עולה שאכן היו אינטראקציות מגוונות וחופשיות, אולם מרבית הפניות נעשו אל המורה. ממצא זה במידה מסוימת מזכיר את הדינמיקה הכתתית עליה הצביעו ורדי-ראט ובלום-קלוקה (2005). אולם, כאן זה נעשה מבחירה של התלמיד ולא מתוך הנחיה פורמאלית של המורה. ייתכן וזה נובע מנוחות טכנית בשימוש ראשוני בטוויטר וייתכן וזה נובע מתוך הרגל וציפייה של התלמידים לקבל עזרה ומשוב מבעל הסמכות.
האינטראקציה בטוויטר מאפשרת לאמוד את הקשיים בהם נתקלים התלמידים בנושא מסוים, לגלות תלמידים שלא משתתפים בכיתה ומטיבים להתבטא ברשת ולעזור לאחרים, ללמוד על תחומי העניין שלהם, מקומות, תופעות בהם נתקלו ועוררו את סקרנותם. אחת מהאינטראקציות בטוויטר מדגימה יפה שלמורה אין בעלות על הידע וניתן ללמוד גם מהתלמידים.
טוויטר מאפשר תקשורת בכל זמן ובכל מקום ובכך טמון פוטנציאל ללמידה מעבר לגבולות הכיתה. השימוש בטוויטר נבע מתוך צורך פדגוגי-מנהלתי ולא כדפוס קבוע. 52% מציוצי המורה נעשו ממחשב נייח ואילו 48% ציוצים מטלפון נייד. לעומת זאת, רק 20% מהתלמידים דיווחו כי צייצו גם ממכשיר נייד. ייתכן ועליה במספר מכשירים ניידים חכמים בקרב תלמידים עשויה לשנות את מידת השימוש ולהגדיל את ההזדמנויות לשיח סינכרוני.
מחדדים את המסר
ההגבלה ל-140 תווים הינה אחת מהגורמים המרכזיים המרתיעים אנשי חינוך להשתמש בטוויטר ככלי למידה. התבוננות ברצף הציוצים בתקופת המחקר מעלה תוכן לא מבוטל ולעיתים מפתיע, גם בהעדר אפשרויות הכתיבה הקיימות בכלים כמו בלוג או פורום לימודי. טוויטר הוא "ציוץ" של להקה או של בודדים בהתאם לאופי המשתמש ולקהל העוקבים. בהתאם לספרות המחקרית ניתן לצייץ בקצרה שאלות, הודעות, תיאומי שיתוף פעולה, רגשות, אולם גם לשתף בהתייחסות לספר או למאמר שהקבוצה נתבקשה לקרוא. התמצות מחייב את המשתמש לזקק את המסר, אך עלול גם להוביל לשיבוש שפתי. התבוננות בבלוג הציוצים מעלה שהתלמידים שמרו על ניסוח ברור ומניח את הדעת.
לעוף עם להקת המצייצים
החוקרות מקוות שמחקר זה יעורר מודעות ותשוקה בקרב מורים וחוקרים בתחום לבחון יישומים נוספים. זהו אחד מהכלים שמהווים פיגום לתהליך הלמידה ועשויים לאפשר למורה מיומן, יצירתי ובעל מוטיבציה לנער את האבק מעל הטוב והמוכר אל מול התנסות בכלי שמאפשר 'לעוף עם להקת המצייצים' בצורה אינטראקטיבית.
מחקר
04.07.2013
הפרעת קשב והיפראקטיביות: מחקר חדש בוחן כיצד משפיע פורמט הצגת הטקסט על הבנת הנקרא
מחקר שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב מראה כי בעת מתן בחינה ניתן לשפר את המיומנות והיכולת של התלמיד על-ידי בחירת פורמט הטקסט המתאים לו
- חינוך
- חברה
רשימת קריאה
כפי שידוע לרבים מאתנו, הכנה לבחינות הבגרות, כמו גם למבחנים רבים אחרים, דורשת קריאה של טקסטים רבים. מרכיב חשוב ביותר בלמידה הוא הבנת הנקרא. הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) הינה הפרעה שכיחה בקרב ילדים, בני-נוער ומבוגרים המתאפיינת ברמות גבוהות של חוסר קשב, אימפולסיביות ו/או היפראקטיביות. מתוך כך, אחד הקשיים של רבים מהאנשים הלוקים ב-ADHD הוא קושי בהבנת הנקרא.
החוקרות פנינה שטרן ופרופ' לילך שלו-מבורך הפועלות במעבדת הקשב של בית ספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר ובית הספר סגול למדעי המוח, חקרו את הקשר בין קשב מתמשך להבנת הנקרא בקרב תלמידי תיכון עם הפרעת קשב ובלעדיה. מאמר שדיווח על המחקר הנ"ל התפרסם לפני מספר חודשים בכתב העת: Research in Developmental Disabilities.
מטרה נוספת למחקר הייתה לבחון את השפעת ריווח הטקסט (ריווח רגיל לעומת ריווח כפול בין מילים ובין שורות) והמדיום בו הוצג הטקסט (הצגה על צג המחשב לעומת הדפסה על נייר).
כצפוי התקבלו הבדלים מובהקים בהבנת הנקרא ובקשב מתמשך בין בני נוער עם הפרעת קשב לבין בני נוער ללא הפרעת קשב. כמו-כן התקבל קשר מובהק בין קשב מתמשך לבין הבנת הנקרא במדגם כולו, כלומר ככל שהיכולת לשמר קשב לאורך זמן היתה גבוהה יותר כך הבנת הנקרא היתה טובה יותר.
בין השורות
ממצא נוסף הבהיר כי עבור בני נוער בעלי יכולת גבוהה בקשב מתמשך הצגת טקסט בריווח רגיל על צג המחשב הניבה את התוצאות הטובות ביותר בהבנת הנקרא, ואילו עבור בני נוער בעלי יכולת נמוכה לשמר קשב לאורך זמן, הצגת טקסט בריווח כפול על גבי צג המחשב הניבה את הביצוע הטוב ביותר בהבנת הנקרא.
הפורמט האופטימאלי לשימור הקשב
פרופ' שלו-מבורך: "על פי ממצאי המחקר, כדי להתאים באופן יעיל את פורמט הטקסט לקורא, יש להתחשב ביכולת שלו לשמר קשב לאורך זמן. התאמה שכזו, שהינה קלה ונוחה ליישום בעידן הטכנולוגי הנוכחי, עשויה לשפר את הבנת הנקרא של קוראים עם רמות שונות של קשב מתמשך".
