חופרים בבירה

ירושלים, שאותה אנו מעלים לראש שמחתנו, זכתה לקבל יום מיוחד משלה שאותו אנו מציינים ב-24 במאי. השנה, לכבוד יום ירושלים, מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ארגנו ערב שלם שבו הקהל הרחב יכול לשמוע על התגליות הארכיאולוגיות בעיר המרתקת ביותר באזורנו. לקראת אירוע "חופרים על הבר", נעמה ולצר ואלון ארד, סטודנטים לתואר שני בחוג לארכיאולוגיה, סיפרו לנו קצת על ההיסטוריה והרקע של החפירות בירושלים.

ירושלים חוקרים סביב לה

ירושלים היא עיר מלאה. מלאה באנשים עם מסורות שונות, מנהגים שונים, סיפורים שונים ובעיקר מלאה בהיסטוריה מגוונת. כל אלו יוצרים מארג מורכב ומעניין אשר מושך חוקרים מדיספלינות מגוונות, מכל העולם. המחקר הארכאולוגי של ירושלים התחיל אי שם במאה ה-19, ומאז לא נפסק. הממצאים מחפירות העבר, אך בעיקר התגליות הארכיאולוגיות של השנים האחרונות, ממשיכים לעורר סקרנות בנוגע לעברה של העיר. בעוד שלחוקרים יש היום ידע מקיף למדי על החיים בעיר בתקופות השונות, שאלות רבות עדיין נשארו ללא מענה.

אין צורך להסביר את העניין הגדול שמגלים ארכאולוגים, היסטוריונים וחוקרי מקרא בירושלים. כולם מקווים למצוא ממצאים שיאירו באור חדש אירועים מתקופת המקרא, תקופת בית שני, המרד הגדול שפרץ במאה הראשונה לספירה ועוד. אולם, לרוב נוטים לשכוח שימיה הראשונים של ההתיישבות בירושלים וסביבתה קדמו באלפי שנים לירושלים המקראית. כפי שמעידים ממצאים מעמק רפאים, הר הזיתים ועיר דוד/סילוואן, בירושלים ישנה היסטוריה התיישבותית ארוכה המתחילה כבר בתקופת האבן הקדומה (הנקראת גם התקופה הפליאוליתית).

בירה של ממלכה או עיר מחוז קטנה?

מקומה של ירושלים בימי התרחשות סיפורי המקרא הינו נושא סבוך ומורכב. ירושלים נזכרת במכתבי אל עמארנה אשר נמצאו במצרים ומתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, סוף האלף השני לפני הספירה. מתוך כך אנו למדים שכבר בתקופה זו הייתה ירושלים עיר מדינה, ככל ערי המדינה של כנען אשר היו תחת החסות המצרית. משלב זה, לאורך תקופת הברזל, הדעות חלוקות ביותר בנוגע לאופי העיר. האם הייתה העיר בירתה של ממלכה מאוחדת וגדולה אשר נפרסת מדן ועד באר שבע? אולי ואולי לא. מה שבטוח הוא שעד המאה ה-7 לפנה"ס כבר ישבו בירושלים סופרים ועורכים אשר ביחד יצרו טקסטים ארוכים ומורכבים, שכלולים כיום בספר התנ"ך שאנו מכירים.

אך גם לאחר ימי המקרא, ירושלים ממשיכה להוות ממוקד עניין גדול. ממצאים מהתקופה ההליניסטית והחשמונאית ממשיכים להופיע ואף ולהפתיע. דוגמא יפה הינה מצודת החקרא שמיקומה, עד לאחרונה, היה לא ידוע. בשנת 2015, לאחר מחקר ממושך, התגלה האתר המרתק שבו מצאו החופרים חומת ביצור מאסיבית, שרידי חלקלקה (סוללה שנועדה למטרות הגנה), עשרות מטבעות המתוארכים על פי שמות המלכים המוטבעים בהם לתקופה בה המצודה התקיימה, ראשי חצים מברונזה ואבני קלע מעופרת המאפיינים את הצבא הסלווקי.

ימי שליטת האימפריה הרומית באזורנו השפיעו רבות גם על ירושלים. בימי השליטה הרומית נבנה בית המקדש השני, החלה התגבשות דת חדשה שתהפוך לדומיננטית ביותר בעולם – הנצרות, נהרס המקדש וסדרה של מרידות הובילה לגלות, איסור על כניסת יהודים לעיר ושינוי שם העיר ל"איליה קפיטוליה" ואת שם הפרובינציה ל"סוריה פלשתינה".

במרוצת הזמן גם האימפריה הרומית, ויורשתה באזורנו – האימפריה הביזנטית, סיימו את חלקן בהיסטוריה של העיר, והכיבוש המוסלמי החל להשפיע על העיר. מאבקים בין שושלות, עמים ודתות הביאו לכך שבין המאה ה-7 לספירה ועד המאה ה-15, העיר החליפה ידיים רבות, וכל שושלת או שליט ביקשו להשאיר חותמה על העיר. דוגמא לכך היא כיפת הסלע – מהמונומנטים המזוהים ביותר של ירושלים, שהוקמה בימי תקופת שלטון בית אומייה (המאה ה-7 לספירה). במאה ה-15 כבשה האימפריה העות'מאנית את ירושלים ושלטה בה עד למאה ה-20.

כל השינויים והתמורות הללו הותירו בירושלים את חותמם, בין אם על פני האדמה ובין אם תחתיה. הם הופכים את ירושלים למקום בו ניתן למצוא מורשת ארוכה וייחודית המקבלת ביטויים גם היום, הן בקיומה העכשווי של העיר, במגזרי התושבים השונים, אך גם במגוון המחקרי העצום שניתן למצוא על העיר.

אתם שותים, ארכיאולוגים מדברים

הצלחנו לסקרן אתכם? הצטרפו אלינו ביום רביעי הקרוב (24.5.17) לערב של הרצאות קצרות בבר הנסיך, נחלת בנימין 18 בתל אביב, והארכיאולוגים של אוניברסיטת תל אביב ישתפו אתכם בסודות מהעבר הירושלמי. כולם מוזמנים.