• ראשי
  • והגדת לתלמידיך ביום ההוא

    הדרך אל הארץ המובטחת של הפרסום המדעי רצופה מכות שונות ומשונות. החוקרות והחוקרים שלנו עושים סדר

     

    והגדת לתלמידיך ביום ההוא

    דורות על גבי דורות מתכנסים יהודים בערב פסח ומספרים את סיפור ההגדה – היציאה הסימבולית מעבדות לחירות. עבורנו באוניברסיטת תל אביב, החירות האמתית היא חירות המחשבה – להעז לדמיין ולחקור משהו שהוא עדיין לא נודע. אבל אם נראה לכם שהדרך אל התגלית המדעית והפרסום שלה היא נינוחה כמו הליכה בפארק - חשבו שנית. זוהי דרך שלעיתים רצופה מרורים ומכות שונות ולא פעם מרגישה קצת כמו קריעת ים סוף. שאלנו את החוקרות והחוקרים שלנו מהם סממני ההגדה המדעית שלהם, וקיבלנו תשובות מפתיעות. אין ספק שקערת הסדר, עשר המכות וארבעת הבנים והבנות לעולם לא ייראו לנו אותו הדבר.

     

    מולקולות אורגניות, חיידקים מפרקים בצלחת וקורסים מצומצמי נרשמים

    לפרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב, לא היה קשה לשלוף את עשר המכות של כל חוקר. "מאמר שנדחה, זיהום במעבדה, כתב לא ברור בבדיקת מבחן", הוא מונה אותם בזה אחר זה בנשימה אחת. "אני לא בטוח מה נחשב כמכה קשה יותר - קורס שנפתח עם ארבעה או חמישה משתתפים, או מכשיר חשוב ויקר שמתקלקל ומעכב את העבודה", הוא מוסיף.

     

    המרכז עוקב אחר המסע של מזהמי מים לא קונבנציונליים בסביבה, בוחן את היציבות הכימית שלהם במטריצות סביבתיות שונות ואת רעילותן, ומפתח טכנולוגיות חדישות כדי לפרקן ולסלקן ממקורות המים והמזון, ולכן בקערת הסדר של פרופ' אבישר לא תמצאו את הרכיבים הקלאסיים, אלא דווקא מולקולות אורגניות, בוצה, מים מזוהמים וחיידקים מפרקים. משהו שכל חוקר סביבתי יראה כמובן מאליו.

     

    ארבעת הבנים בהגדה מייצגים את התכונות שנמצאות בכל אחד מאתנו. כששאלנו את פרופ' אבישר מיהם לדעתו "הבנים והבנות" של עולם המדע והמחקר, הוא ענה שאישיות של חוקר מוצלח בעיניו היא שילוב של הסטודנט או הסטודנטית הנחפז/ת, הסקרן/ית, השקדן/ית והחששן/ית. "כל אחד מהם חשוב ותורם לתמהיל הנכון של כל חוקר וחוקרת", הוא אומר.

     

    הנחפז, הסקרנית, החששנית והשקדן. הבנים והבנות של ההגדה המדעית

     

    זרוע דיגיטלית ליישוב סכסוכים, ילידים ומהגרים דיגיטליים, אינטרנט שלא עובד

    ד"ר רונית קמפף, מרצה בחוג לתקשורת ובתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, מלמדת את הסטודנטים והסטודנטיות שלה על ילידים דיגיטליים (צעירים שנולדו לתוך מהפכת האינטרנט), ומעבירה קורסים המשלבים משחקי סימולציה ממוחשבים, שמתקיימים באזורי סכסוך שונים בעולם.

     

    קערת הסדר שלה וירטואלית לחלוטין, ובה מונחים משחקים, אפליקציות סלולריות, סכסוכים בינלאומיים, השכנת שלום, ילידים ומהגרים דיגיטליים וזרוע דיגיטלית לישוב סכסוכים.

     

    בין עשר המכות, שיכולות להרוס לה את היום, תמצאו אינטרנט שלא עובד, מלחמה שפורצת באזור סכסוך שבו רוצים לעשות פרויקט, פוליטיקאים שמאכזבים במשחקי מו"מ ולחילופין – מצב שבו תמו כל הסכסוכים.

     

    צלחת פסח וירטואלית מלאה כל טוב

     

    באותות ובמופתים תעבור ללמוד באוניברסיטת תל אביב

    אם פרופ' מל רוזנברג, מיקרוביולוג בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, היה צריך אותות ומופתים כדי להבין שהוא צריך לזנוח את תחום הכימיה ולעבור ללמוד רפואה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטה – הוא קיבל אותם ישר לפרצוף.

     

    "בשנה השנייה ללימודי כימיה פוצצתי מעבדה כשערכתי ניסוי. הבנתי שזה הסימן שלי, ומאז אני בפקולטה לרפואה ורפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב", הוא מספר בחיוך.

     

    ארבעת הבנים עפ"י פרופ' רוזנברג הם:

    • חכם - מדען שיודע להגיד "אני לא יודע", כאשר הוא לא יודע
    • רשע - מי שפוסל בקשות ראויות למימון
    • תם - מי שלא פוחד לחקור נושא חדש
    • שאינו יודע לשאול - מקרה אבוד, הרי שבמדע ובמחקר בכלל השאלות הן לב העניין

     

    בין עשר המכות שלו כחוקר מזה שנים ארוכות הוא מציין את הכואבות ביותר: "כשבכל פעם התוצאות של הניסוי יוצאות שונות; כשהחיידקים שאתה חוקר מתים מוות קליני; כשחייבים לנסוע לאוניברסיטה בשתיים בלילה בשביל לקרוא תוצאות; כשנגמר מענק המחקר לפני הזמן; כשמזמינים אותך להרצות בשני כנסים מעניינים שמתקיימים בדיוק באותו תאריך; כשאתה מאבד את הקול לפני כנס שבו אתה מרצה; וכשהילדים שלך מודיעים לך שגם הם רוצים להיות מדענים".

     

    הולכים בעקבות ההורים. מכה או ברכה?

     

    מה ישמח לבב חוקר הנדסה?

    לא יין ולא תירוש, לא מלאך וגם לא שרף. ד"ר בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו רפואית מציע את הגרסה שלו לשיר "דיינו", והכל כמובן מניסיון אישי:

    "אם הדוגמא נהרסה אבל יש תמונות מלפני, דיינו. 

    אם התמונה לא טובה, אבל המחשב לא נהרס, דיינו. 

    אם המחשב נהרס, אבל יש גיבוי, דיינו. 

    אם אין גיבוי, אבל יש אם מי ללכת לשתות בירה, דיינו". 

     

    בצלחת הסדר שלו הוא בחר להניח פיפטור ("הרי זאת תמיד התדמית של מדען"), מחשבון ("כדי להיראות כמו מדען"), משקפי מגן ("כדי להראות שאני מדען שהבטיחות חשובה לו") ובקבוק שתייה צונן ("כדי שיהיה קצת כיף").

     

    וכמו שסיפור ההגדה עובר מאב לבן ומאם לבת כבר שנים רבות, גם החוקרות והחוקרים שלנו מלמדים את דור העתיד את רזי ההצלחה למחקר מוצלח. הם מטבילין לא פעם ולא פעמיים עד שיוצאת התוצאה המיוחלת, חווים מרורים ומשתמשים בהרבה חרוסת "בשביל לזכור להוסיף את כל המרכיבים של המדע ולחבר ביניהם", כפי שאומר פרופ' רוזנברג, אבל בסוף מסבים ומרימים כוסית לחיים. שיהיה לנו חג חירות שמח.

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive