קורס מקוון חדש של פרופ' חוי דרייפוס מספק מבט מרתק אל שולחן העבודה של ההיסטוריון בתחום חקר השואה

היום, ה-27 בינואר, חל יום השואה בינלאומי. בעוד שיום הזיכרון לשואה חל בישראל בדרך כלל בחודש מאי, בהתאם ללוח השנה העברי, מדינות רבות מרכזות את פעילויות ההנצחה שלהן סביב ה-27 לינואר, המועד שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בשנת 1945.

מאז ומתמיד מחויבת אוניברסיטת תל אביב לקידום המחקר על השואה ועל תופעת האנטישמיות. כחלק ממאמצים אלה פיתחה האוניברסיטה לאחרונה קורס מקוון בשיתוף פעולה עם 'יד ושם' אשר פתוח ללא תשלום לקהל הרחב. את הקורס מנחה פרופ' חוי דרייפוס מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין.

האחריות על האקדמיה גדלה

הרבה כבר נאמר על המשימה הקשה של שמירת השואה בזיכרון הקולקטיבי של האנושות, בתקופה בה מספר הניצולים שעדיין בחיים הולכת וקטנה. אלא שפרופ' דרייפוס טוענת שגם היום חקר השואה רלוונטי מתמיד. "אני חושבת שדווקא ככל שאנחנו מתרחקים מהשואה, העניין שלנו בה גדל, הן באקדמיה והן בקרב הציבור הרחב", היא אומרת. "אין ספק שמספרם הקטן של ניצולי השואה יעמיד בפנינו אתגרים בהתייחס למחקר ולהנצחה, אבל עלינו לזכור עד כמה התברכנו בעדותם ובנוכחותם עד כה. הנאצים בהחלט ניסו למנוע מצב שבו ניצולים יוכלו לספר לנו את הסיפורים שלהם".

פרופ' דרייפוס גם מאמינה כי מספרם ההולך וקטן של ניצולי השואה גורם לכך שמושם דגש נוסף על מאמצים אקדמיים לשימור זיכרון השואה. "האחריות היא כעת עלינו, ההיסטוריונים, כמו גם על חוקרים מתחומים אחרים, להמשיך ולחשוף את ההיבטים הרבים של השואה אשר עדיין אינם ידועים ומוכרים", היא אומרת.

ואכן, ניכר כי למרות הקושי בשמירת השואה בזיכרון הקולקטיבי של האנושות, העניין בה גובר. דוגמה לכך היא המחלוקת על הסרט ההונגרי עתיר השבחים "הבן של שאול", אשר מתאר את חייו של אסיר זונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ. בעוד שהסרט זוכה לשבחים רבים בעולם ואף נחשב מועמד מוביל לפרס האוסקר - עדות חיובית לעניין הציבורי הקיים בנושא השואה - דווקא בהונגריה, בה נוצר, הוא זכה לביקורות שליליות ונטען כי מדובר ב"פרופגנדה יהודית".

פרופ' דרייפוס מאמינה שתפקידה כהיסטוריונית הוא "לחשוף את חיי היום יום של מיליונים, יהודים ולא יהודים כאחד, אשר חיו באותה תקופה". זה לא תמיד קל. "חלק מאלה שמדברים על השואה כ-'overrated' למעשה מעוניינים לפקפק בקיומה כמאורע היסטורי ומנסים לתקוף כל דיון על טרגדיה יהודית ועל הגורמים שהובילו אליה", היא מסבירה. "אבל השואה היא חלק מהעבר המשותף של כולנו כבני אדם, בין אם נרצה בכך או לא".

"השואה השפיעה על המוסר, על המשפט ואפילו על האמנות"

בהתייחס לקורס המקוון החדש, פרופ' דרייפוס מציבה שתי מטרות עיקריות. "ראשית, רצינו לנסות ולהרחיב את ההבנה של הלומדים על אודות השואה: הגורמים שהובילו אליה, המאורעות עצמם, וההשלכות הרבות שהיו לה", היא אומרת. "שנית, רצינו גם לתת לתלמידים הצצה אל שולחן העבודה של ההיסטוריון ולהציג חלק מהמקורות שמעצבים את ההבנה שלנו את השואה, כמו גם לחשוף בפניהם כיצד נבנה הזיכרון הקולקטיבי שלנו של העבר".

לדעתה, לקורס יש מה להציע הן לאנשים המכירים היטב את ההיסטוריה של השואה והן לאלו המכירים אותה פחות. "השואה הייתה אירוע רב משמעות בהיסטוריה האנושית", היא אומרת, "והדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו היום: חוקי המשפט הבינלאומי, תפיסות של מוסר ואפילו אמנות ותרבות, הושפעו מאוד על ידי השואה. כל מי שמבקש להבין את העולם המערבי המודרני רצוי שיכיר את ההיסטוריה של התקופה הזאת. עם זאת, המטרה היא לא רק לתת סקירה של האירועים ההיסטוריים, אלא גם לדון בגישות עכשוויות וחדשניות ללימוד הנושא ולהבין את יכולותיה ומגבלותיה של ההיסטוריה באופן כללי".

ומה נותר מבחינת האתגר האקדמי הגדול ביותר בחקר נושא השואה? "אחשיב את עצמי ברת מזל אם אצליח לחקור ביסודיות אפילו מעט מההיבטים של החיים היהודיים בתקופת השואה".

הרשמה לקורס >>