צדף צדף תרדוף

משלחת מטעם בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, פרי יוזמת הסטודנטים והסטודנטיות, השתתפה השבוע בניקוי חוף פולג מהזפת שנפלטה אליו וכיסתה את רוב חופי ישראל. 15 שקים התמלאו תוך שעות ספורות והמראות שתועדו קשים.

"הזפת רבה כחול אשר על שפת הים"

סגל אקדמי, סגל מנהלי, סטודנטיות וסטודנטים, הצטיידו בשקיות, בכפפות ובהרבה אורך רוח, ולאחר תדרוך בטיחותי של פעילת רשות הטבע והגנים יצאו לסנן ליטרים של חול ולאסוף בזהירות גושים שחורים, כשהם נזהרים שלא לפגוע בבעלי החיים שעדיין נמצאים במקום. "את הצדפים אל תזרקו, תנסו להוריד מהם את הזפת בעזרת חול ותחזירו לחוף", ביקשה המדריכה.

^{כתף לכתף, שקית לשקית. מתנדבות בית הספר לזואולוגיה בחוף פולג. צילום: ד"ר סיגל שפר}

"נראה שהים הקיא עלינו את כל הדלק והפלסטיק ש'האכלנו' אותו במשך שנים ארוכות", אומרת ד"ר סיגל שפר, מנהלת מעבדת הספוגים של פרופ' מיכה אילן בבית הספר לזואולוגיה ומנהלת אוסף הספוגים של מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, שלקחה חלק בפעילות החשובה. "הכי קשה היה לראות את כמות הזפת שמתחבאת מתחת לחול. חיפושיות מושית השבע הסתובבו בין פירורי הזפת והפלסטיק לגרגירי החול, והעבודה הזהירה הפכה לעדינה עוד יותר", היא מספרת ומוסיפה "אי אפשר לאמוד עדיין את היקף הנזק, אנחנו ממש בשלבים הראשונים. ישנם מקומות שבהם הזפת מכסה את הסלעים, ועשויה לפגוע ביצורים רבים, דוגמת חלזונות, שבונים את השונית הטבעית במקום, חלקם רק מתאוששים עכשיו מפגיעה סביבתית ישנה יותר. אין ספק שכל רובדי החוף נפגעו. הזפת רבה כחול אשר על שפת הים, ויש צורך בעזרה רבה ככל האפשר, של אנשים שיתגייסו לעבודת הנמלים של ניקוי החופים. בני אדם לוקחים מהים, ועכשיו הזמן לתת". כעת ממתינה ד"ר שפר וצוות המחקר של המעבדה שתנאי הים והזיהום יאפשרו לצלול ולהפליג, כדי לבדוק את אוכלוסיות הספוגים, שאותן הם מנטרים כבר תקופה ארוכה.

תמונות נוספות וסרטונים שצולמו התפרסמו ברשתות החברתיות של אוניברסיטת תל אביב, בפייסבוק Tau2go ובחשבון האינסטגרם תחת ההאשטג tau4environment#.

^{זפת, מישהו? צילום: ד"ר סיגל שפר}

ייקח זמן להעריך את היקף הנזקים 

"המשמעויות האמיתיות והנזקים שעלולים להיגרם בשל זיהום הזפת בחופי ישראל יתבררו לנו רק בשנים הבאות. אוכלוסיות שלמות של מיני בעלי חיים, החיים על קו החוף והמים עלולים להיפגע אף הם מהזיהום, וייקח עוד זמן ופענוח של נתונים רבים כדי להבין מהו היקף הנזק שנגרם להם", אומר ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה. "סרטן "חולון החוף" למשל, המכונה לעיתים סרטן חולות, חי בחופי ים חוליים וגם כך נמצא בסכנת הכחדה. המושבות שלו, שממוקמות בדיוק על קו התפר בין שפת הים לבין החול הרטוב נמצאות עכשיו במיקום אסטרטגי ומסוכן במיוחד, משום שכעת גם עבודות הניקוי מתרכזות באזורים אלה ומערבות גם שימוש בטרקטורים לפינוי הפסולת". ד"ר ברונשטיין והצוות שלו עורכים מחקר ניטור ימי ב-7 תחנות שונות, מאכזיב ועד אשקלון, ועוסקים בימים האחרונים מאז שהתגלה הזיהום בניטור המידע שנאסף בתחנות השונות, הקרויות ARMS ומוצבות בגובה 30 מטר מתחת לפני הים. 

^{תחנת ניטור מול חוף גורדון בתל אביב}

פרופ' רועי הולצמן, אף הוא מבית הספר לזואולוגיה, מנסה לספק אופטימיות זהירה, ואומר שהאסון יכל להיות הרבה יותר גרוע. "הגובה של פני הגלים והקור היחסי של המים גרמו לכך שהזפת נשטפה החוצה אל החוף ולא שקעה וחלחלה אל תוך הסלעים. אם זה היה קורה, המוני אוכלוסיות שמתגוררות בסלעים הללו היו נפגעות בנוסף לאלו שכבר נפגעו, וזה נזק שהיה לוקח לנו שנים להתגבר עליו". 

ביום חמישי, 25.2, תצא משלחת נוספת מטעם בית הספר. לפרטים נוספים ניתן לכתוב לכתובת המייל >