הסברה ישראלית במיטבה: תערוכה ראשונה מסוגה של משרד המדע בנתב"ג מציגה מחקרים של חוקרים ישראלים

התגליות והפיתוחים הישראליים משפיעים בכל יום על חייהם של מיליארדי אנשים בעולם. החל מהיום, יקבלו את פניהם של מבקרי נתב"ג - השער שלנו לעולם, 60 מחקרים פורצי הדרך של חוקרים ישראלים, בהם גם חוקרי אוניברסיטת תל אביב, בתערוכה ראשונה מסוגה של משרד המדע. ואלו נציגינו בתערוכה:

ד"ר יוסי יובל - לנווט עם עטלפים

מכשירי מעקב זעירים המבוססים על איכון לווייני (GPS) וחיישנים נוספים כמו מיקרופון על קולי, מאפשרים לחוקרים לנתח בדיוק חסר תקדים את התנהגותן של קבוצות עטלפים. המחקרים שופכים אור חדש על חייהם של היונקים המעופפים, מאפשרים לראשונה לקבל תמונה ברורה על האופן בו עטלפי בר מחפשים מזון, מנווטים על פני מאות קילומטרים ומתקשרים בקבוצות גדולות בסביבתם הטבעית.

סרטון "מדע, אקשן!" עם ד"ר יוסי יובל >

פרופ' אשל בן יעקב (ז"ל) - עקרונות הארגון העצמי של מושבות חיידקים

החוקר גילה עקרונות תקשורת, בקרה וארגון-עצמי של חיידקים, והראה שאותם העקרונות פועלים גם בתאים. פענוח העקרונות של עיבוד המידע וקבלת ההחלטות בחיידקים חברתיים, הובילו למחקריו החדשניים על סרטן כקהילת-על של תאים, המפעילה אסטרטגיות השתלטות מורכבות. הפענוח הוביל להצעתו לנקוט נגד הסרטן "לוחמת סייבר" הכוללת שיבוש של מנגנוני בקרה ותקשורת בין התאים.

סרטון "מדע, אקשן!" עם פרופ' אשל בן יעקב >

פרופ' קרן אברהם - גילויים בתחום השמע

המחקר אודות הגנטיקה של השמיעה סייע להבין כיצד פועל חוש השמיעה ברמה המולקולרית והגנטית. בין השאר זיהתה החוקרת גנים מרכזיים המעורבים במערכת השמע, חקרה את חשיבותם בהתפתחות התקינה של חוש השמיעה והבינה כיצד שיבושים ברצף הגנים ובתפקודם גורמים לחירשות תורשתית. מחקריה הניחו את היסודות לפיתוח טיפולים עתידיים בחירשות גנטית ודרכים למניעתה.

סרטון "מדע, אקשן!" עם פרופ' קרן אברהם > 

פרופ' יוסי לשם - לטוס בשלום עם ציפורים נודדות

יותר מחצי מיליארד ציפורים נודדות בשמי ישראל פעמיים בשנה, ולעיתים פוגעות במטוסי חיל האוויר. החוקר מיפה לראשונה באופן מדוקדק את נתיבי הנדידה של הציפורים וזמני הגעתן, תוך שימוש במכשירי מכ"מ, דאון ממונע, מזל"טים ורשת צפרים, ואיפשר תכנון נתיבי טיסה חלופיים. המחקר הוביל לירידה של 76% בתאונות, להצלת חיים ולחסכון מוערך של מעל מיליארד דולר.

סרטון "מדע, אקשן!" עם פרופ' יוסי לשם >

ד"ר נועה שנקר - מין חדש למדע בשונית האלמוגים באילת

איצטלנים הם חסרי חוליות ימיים המתחרים עם אלמוגים ובעלי חיים אחרים על מצע פנוי. הם עשויים להסב נזק רב לתשתיות ימיות, אך גם מהווים מקור לתרופות חדשות. המחקר גילה מין חדש שמראה כי במהלך האבולוציה של האיצטלנים עברו מינים אלו מסגנון חיים יחידאי למושבתי ובחזרה. הגילוי מסייע להבנת תהליכי התפתחות והתמיינות של מינים בסביבה הימית.

על מחקרה של ד"ר נועה שנקר > 

פרופ' אהוד גזית - פרדיגמה מנגנונית חדשה להבנת מחלות ניווניות

קבוצת החוקרים בראשותו של פרופ' גזית גילתה את צורת התארגנותם של חומרים בתא החי למבנים בקנה מידה ננומטרי. יכולת ארגון זו משחקת תפקיד במחלות ניווניות ומטבוליות שונות. החוקרים גילו כי לננו-צינורות, לננו-כדורים, לננו-משטחים ולעוד מבנים המיוצרים בדרך זו, יש תכונות מכניות, אופטיות וחשמליות המשמשות לאגירת אנרגיה ופליטת אור. הטכנולוגיה מוסחרה ונמצאת בשלב פיתוח.

גלאי מיואונים בניסוי המדעי הגדול בעולם - אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

המיואונים הם חלקיקי יסוד זעירים הנוצרים בהתנגשות אלומות אנרגטיות של פרוטונים. קצב התנגשויות הפרוטונים הוא עצום, אך תוצרי ההתנגשות מתפרקים לאחר שבריר של שניה. ניסוי "אטלס" מתעד את ההתנגשויות באנרגיות גבוהות המתרחשות במאיץ החלקיקים הגדול בעולם, במעבדה האירופית לחקר הגרעין – CERN. נדבך מרכזי בניסוי הוא מערך ענק של גלאים מתוחכמים לזיהוי מיואונים שפותחו ונבנו בארץ. זיהוי של מיואון באמצעות המערכת הישראלית נותן אות לרישום ובחינה מדויקת של מאורעות נדירים בגלאי "אטלס", במטרה לחקור את טיבם ומאפייניהם של תוצרי התנגשויות אלו. כך למשל היוו הגלאים הישראלים מרכיב חיוני לגילוי בוזון ההיגס בשנת 2012.

סרטון "מדע, אקשן!" על פרויקט CERN >

לאתר התערוכה של משרד המדע >