ועידת תל אביב: עתיד ישראל התקיימה היום בפעם השלישית

על רקע שנה דרמטית של בחינה מחדש של גבולות הכוח והדמוקרטיה, וערב בחירות גורליות, התקיימה היום (12.5.26), באוניברסיטת תל אביב ועידת תל אביב עתיד ישראל, בשיתוף קרן כדר. הוועידה משכה קהל רב שביקש להעמיק בשינויים הגיאו-פוליטיים ובמצבה של החברה הישראלית, דרך נקודת מבט מחקרית ורב-תחומית. בין הדוברים המרכזיים בלטו נשיא העליון בדימוס אהרון ברק, יו"ר מפלגת 'ישר!' גדי איזנקוט, נשיא האוניברסיטה פרופ' אריאל פורת, ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי, אלוף (מיל') יאיר גולן, ח"כ מנסור עבאס ואישי ציבור ואקדמיה נוספים, שניסו להציע מפת דרכים לבעיות הבוערות שעל סדר היום.

"עצמאות מערכת המשפט היא תנאי הכרחי לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית"

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, פתח את ועידת תל אביב 2026 בהתייחסות לאתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הישראלית ולמעמדו של בית המשפט העליון בתקופה של קיטוב ציבורי. בדבריו הדגיש את חשיבות עצמאותו של בית המשפט ואת הצורך בקבלת החלטות על בסיס הדין בלבד, גם במצבים רגישים ומעוררי מחלוקת ציבורית.

פורת הזהיר מפני פגיעה באמון הציבור במוסדות המדינה וקרא לשמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים, לצד אחריות ציבורית רחבה למניעת משברים חוקתיים. את דבריו חתם במסר שלפיו דווקא בתקופה שבה שיקולים אסטרטגיים ופוליטיים תופסים מקום מרכזי בשיח הציבורי, על מערכת המשפט להמשיך לשמש עוגן של יציבות, אמון ושלטון חוק.

^{פרופ' אריאל פורת (צילום: ישראל הדרי)}

"זאת עיר שבה הילדים לומדים לא רק לפתור משוואה, אלא גם לשאול למה בכלל יש משוואה"

רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו, דחה בנאומו בוועידה את הניסיונות לצייר את העיר כפריבילגית או מנותקת, וטען כי "תל אביב יפו היא נכס. אולי היא ההישג הגדול ביותר של הציונות ההרצליאנית". חולדאי חידד כי הפערים שנחשפו במלחמה בין תפקוד העירייה לזה של הממשלה נעוצים בתשתית ערכית, שבה חשיבה ביקורתית היא תנאי יסוד ולא איום. "זאת עיר שבה הילדים לומדים לא רק לפתור משוואה, אלא גם לשאול למה בכלל יש משוואה", הסביר, כשהוא קושר ישירות בין מערכת החינוך הליברלית לבין החוסן הכלכלי והיכולת לתפקד במצבי קיצון. לדבריו, תל אביב מוכיחה כי חופש הוא מנוע של עוצמה, וכי כוחה טמון בקהילה "שאיננה פוחדת ממורכבות".

^{מר רון חולדאי (צילום: ישראל הדרי)}

"דבר אחד נותן לי תקווה - הבחירות"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, התייחס בהרחבה לשורת הסוגיות הבוערות שעל סדר היום הציבורי והמשפטי בישראל, החל מהייצוג בבית הדין בהאג, דרך משפט נתניהו והגיבוי ליועצת המשפטית לממשלה, ועד לצורך ברפורמות במערכת המשפט עצמה. 

ברק הדגיש כי התגייסותו לייצוג ישראל בבית הדין בהאג נבעה מצו מצפוני עמוק, תוך שהוא מפריד בין הגנה על הדרג הפוליטי לבין הגנה על המדינה עצמה. "נסעתי לשם לא כדי להגן על הממשלה, אלא כדי להגן על מדינת ישראל", הצהיר, והוסיף כניצול שואה כי ההאשמות בדבר ג'נוסייד משוללות יסוד. בדבריו התייחס גם לשינוי ביחסו של ראש הממשלה למערכת המשפט, שלטענתו נובע ישירות ממשפטו האישי, והעניק גיבוי מלא ליועצת המשפטית לממשלה בניהול המערכה על שלטון החוק.

לצד ההגנה על מוסדות החוק, ברק הודה במורכבות המצב הקיים ובצורך בתיקונים מבניים במערכת, אך התריע מפני היעדר הדיאלוג והקיטוב המעמיק בחברה הישראלית. הוא עמד על כך שתפקיד בית המשפט אינו לאשר אוטומטית את פעולות השלטון, אלא לוודא שהן מתבצעות במסגרת החוק והסבירות. כאשר נשאל מהיכן הוא שואב אופטימיות אל מול האתגרים הפנימיים והחיצוניים, חתם ברק את דבריו במיקוד פוליטי-אזרחי ברור: "דבר אחד נותן לי תקווה - הבחירות".

^{פרופ' אהרון ברק (צילום: ישראל הדרי)}

"העולם לא יכול לגנות את ישראל על מה שעשתה אלא להודות לה"

שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, זכה לתשואות רמות מהקהל כשאמר שהעולם צריך להודות לישראל על כל מה שהיא עושה במלחמה בציר הרשע. "אין גבול לחוסן של אזרחי ישראל. רבים בארצות הברית לא מבינים עם מה מתמודד הציבור הישראלי. הם לא מבינים שהאיום האיראני נוגע גם ללהם ומאיים גם על זכויות האדם שלהם, על חופש הדיבור, על החיים עצמם. העולם לא יכול לגנות את ישראל על מה שעשתה אלא להודות לה". מעל הבמה הציג האקבי תפיסה אסטרטגית רחבה, שמציבה את איראן כראש הנחש מאחורי כל זירות הלחימה.

השגריר הבהיר כי המדיניות האמריקאית נותרה נחושה ומחויבת למנוע מאיראן נשק גרעיני, תוך שהוא מדגיש את האידיאולוגיה הקיצונית של המשטר בטהרן. "ישראל היא המנה הראשונה, אבל אמריקה היא המנה העיקרית", הזהיר השגריר, והסביר כי זרועות הטרור של חמאס, חיזבאללה והחות'ים הן כולן תוצר של אותו "מטבח" איראני. לדבריו, רק טיפול בשורש האיראני יביא לסגירת "ברז הטרור" שמזין את חוסר היציבות בלבנון ובעזה.

לצד הניתוח הביטחוני, הביע השגריר תקווה לעתיד אחר עבור העם האיראני ביום שאחרי המלחמה. הוא תיאר את איראן שלפני המהפכה כמעצמה עולמית של תרבות, רפואה ואמנות, והביע תקווה שהעם הפרסי יזכה שוב בחירותו וישיב את ימיה של האימפריה המודרנית כקדם. באשר להמשך הלחימה, נותר השגריר זהיר: בעוד שציין כי העולם כולו מייחל לסיום המלחמה, הוא הבהיר כי המצב הנוכחי הוא בגדר הפסקת אש שבירה, וכי "קשה להצהיר שהכל נגמר" כל עוד האיום האזורי בעינו עומד.

^{מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל (צילום: ישראל הדרי)}

"מנהיג נמדד בדרך שבה הוא מסיים מלחמה, ופה האיום טרם הוסר"

יו"ר מפלגת 'ישר!', הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, תקף בחריפות את הדרג המדיני וטען כי נתניהו נכשל במבחן העליון של ההנהגה – היכולת לתרגם הישגים צבאיים לניצחון אסטרטגי. איזנקוט הסביר כי פרישתו מהממשלה נבעה מההבנה כי הוא וגנץ שימשו "עלי תאנה" להחלטות שהתהפכו בשל לחצים קיצוניים. "הקבינט לא השכיל לנצל את תוצאות המלחמה כדי להשיג את מטרותיה, וזהו כישלון מוחלט", קבע. בהתייחסו לאיום האיראני, ציין כי למרות ביצועים צבאיים מרשימים, המטרות המרכזיות – ובראשן השמדת תוכנית הגרעין והסרת איום הטילים – טרם מומשו: "מנהיג נמדד בדרך שבה הוא מסיים מלחמה, ופה האיום טרם הוסר".

במישור הפנים-ישראלי, הציג איזנקוט קו נוקשה הדורש אימוץ מלא של ערכי מגילת העצמאות וחובת שירות לכלל המגזרים כתנאי לכל קואליציה עתידית. הוא התריע מפני התפרקות "צבא העם" וקרא למחנה הממלכתי להתאחד כדי להבטיח ניצחון מובהק בבחירות. בדברים אישיים ומרגשים, הזכיר את בנו גל ז"ל, שנפל בקרבות בעזה וסימל עבורו דור שלם של מסירות: "אנו חייבים להיות ראויים ליותר מ-2,000 נופלים שמסרו את חייהם כדי שתהיה פה מדינה טובה יותר", אמר, והוסיף כי מחויבות זו היא המניע המרכזי לפעילותו הציבורית ולדרישתו לתיקון עמוק ביחס לחברה הערבית ולמיגור הפשיעה הגואה בה.

^{גדי איזנקוט (צילום: ישראל הדרי)}

הקיטוב ושנאת החינם בעם, הרצון של ערביי ישראל להתנדב לשירות אזרחי לא בטחוני

בוועידה השתתפו גם חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהציגו את תוצאות מחקריהם האחרונים. ד"ר נמרוד ניר, מנכ"ל מכון אגם ומר אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת וחוקר במכון אגם, הציגו את מחקר מגמות הלכידות החברתית ואת מדד הקיטוב הלאומי. לדבריהם, הקיטוב הפוליטי-חברתי בישראל הגיע למצב חמור ומתקרב לרמה שעשויה להוביל לעימות אזרחי. בהיבט נוסף שבדקו לפני הבחירות: 6% השיבו שהם תומכים באלימות כדי להשיג מטרה חשובה, ו-11% טענו שיתמכו בכל פעולה, לרבות באלימות, אם מדובר בהצלת הדמוקרטיה. החוקרים הציבו תמרור אדום: "ישראל איננה רק חברה שסועה, היא מתקרבת לאזור שבו קיטוב פוליטי חברתי עשוי להפוך לעימות אזרחי".

^{ד"ר נמרוד ניר}

ד"ר אריק רודניצקי מתוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, הציג מחקר מגמות דרמטי החושף תפנית משמעותית בעמדות החברה הערבית בישראל. לפי הממצאים, קיימת תמיכה רחבה של כ-75% בשירות אזרחי לא-ביטחוני, לצד רצון עז להשתלבות פוליטית: למעלה מ-77% מהנשאלים תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לממשלה. באופן מפתיע, בעוד שהסוגיה הפלסטינית דורגה כחשובה ביותר רק על ידי 8% מהמשיבים, הרוב המוחלט (71%) הגדירו את המאבק בפשיעה ובאלימות כנושא הדחוף ביותר על סדר יומם. "האזרחים הערבים מציגים מפת דרכים לשיקום החברה הישראלית באמצעות השתלבות והשפעה", הסביר ד"ר רודניצקי.

המחקר מצביע גם על פוטנציאל פוליטי חסר תקדים לקראת הבחירות: במידה שתוקם רשימה משותפת מאוחדת, שיעור ההצבעה בחברה הערבית צפוי לזנק לשיא של 67%, נתון שעשוי להעניק לה 16 מושבים בכנסת. לצד זאת, ניכרת התחזקות בזהות הישראלית, כאשר למעלה ממחצית מהמשיבים (53%) העידו על תחושת שייכות חזקה למדינה. עם זאת, החוקרים הדגישו כי תחושת הביטחון האישי נותרה נמוכה מאוד בשל האלימות הפנימית והחשש ממלחמה, וכי האמון בשותפות יהודית-ערבית נותר שברירי: "התמיכה בהשתלבות לא פחתה בעקבות המלחמה", סיכם רודניצקי, "אך הציבור הערבי מצפה למענה ממשלתי אקוטי לבעיות הפשיעה והמיגון".

^{ד"ר אריק רודניצקי}

"אנחנו לא בעמדה של 'לא ולא', אלא של 'כן, ומה כן'"

בנאום המשך לממצאי המחקר, הציג יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, גישה פרגמטית השואפת לתרגם את רצון הציבור הערבי להשפעה פוליטית ואזרחית ממשית. עבאס חשף כי מפלגתו מקדמת מתווה ייעודי לשירות אזרחי, שנועד לספק מענה לעשרות אלפי צעירים ערבים הנמצאים בנקודת המעבר הקריטית לשוק העבודה. "אנחנו לא בעמדה של 'לא ולא', אלא של 'כן, ומה כן'", הצהיר עבאס, והדגיש כי השירות האזרחי הוא אינטרס משותף לפרט, לקהילה ולמשק הישראלי כולו, כחלק מהחזון של רע"מ כ"מפלגה אזרחית רחבה" שאינה פונה רק לבסיס הדתי.

במישור הפוליטי, הבהיר עבאס כי פניה של רע"מ להחלפת הממשלה הנוכחית, תוך שהוא מציב את השותפות הערבית כנושא המרכזי של מערכת הבחירות הקרובה. הוא הביע נכונות להקמת רשימה משותפת פלורליסטית כדי למקסם את כוחה של החברה הערבית, אך התנה זאת במחויבות לקווי יסוד של אחריות ושותפות. בהתייחסו למתח שאחרי ה-7 באוקטובר, ציין עבאס כי החברה הערבית הוכיחה בגרות ואיפוק חרף הכאב הכפול שהיא חווה: "התהליך הראוי שמשתלב עם זהותה הדמוקרטית של ישראל הוא שנוכחות מפלגה ערבית בקואליציה רק תתרום".

^{ח"כ ד"ר מנסור עבאס (צילום: ישראל הדרי)}

"כדי להבטיח עתיד אופטימי לישראל, נצטרך לדעת לשלב ידיים ולפעול בשותפות גם עם החברה הערבית"

יושב ראש מפלגת הדמוקרטים, אלוף (במיל') יאיר גולן, התייחס למדד הקיטוב הלאומי, והצהיר: "אנחנו, הדמוקרטים והציבור הנורמטיבי – לא ניגרר לאלימות אלא ננצח בעזרת מסת ההמון, כי אנחנו הרוב. המילה 'אחדות' עברה שימוש לרעה. אחדות סביב מה? סביב הכנופיה של מרדכי דוד? אחדות שמכה עורכי דין עד זוב דם? לפני שמדברים על אחדות, צריך לדבר על ערכים ואידיאולוגיה ליברלית".

גולן גם התייחס לסוגיה הפלסטינית והממשלה הבאה: "ברור לי לחלוטין שלדבר מחר בבוקר על פתרון שתי המדינות זה מרחיק לכת ומוקדם מדי. אבל במוקדם או במאוחר נצטרך להכריע בין היפרדות לבין סיפוח, בין חוק וסדר להפקרות מוחלטת". לדבריו, כדי להבטיח עתיד אופטימי למדינת ישראל, "נצטרך לדעת לשלב ידיים ולפעול בשותפות גם עם החברה הערבית, כולל טיפול בבעיות הכואבות שלה כמו הפשיעה".

^{אלוף (במיל') יאיר גולן (צילום: ישראל הדרי)}