חוקרי המעבדה לעיצוב עירוני מציעים חזון חדש לשילוב בין אזורי תעשייה, כלכלה ומסחר במרחב העירוני

כיצד ניתן לשלב סביבות עבודה וייצור בתוך המרקם העירוני? כיצד ניתן לרתום את הפעילות הכלכלית והמסחרית המתרחשת באזורי תעשיה למינוף העיר בכללותה? כיצד תהליכים אלו יכולים לעצב את הנוף העירוני ולסייע בשגרת היום-יום של התושבים? פרויקט וספר חדש - "עיר-תעשיה" מאת המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל-אביב, משרטט את נוף סביבות העבודה בישראל ומציע חזון חדש בו העיר העתידית תשלב בין כל שלבי הייצור והפיתוח במרחב העירוני. בכתיבת הספר שותפים ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, רוני בר, מירב בטט, יואב זילברדיק, כרמל חנני, שלי חפץ, מיכאל יעקובסון והילה לוטן, חוקרי המעבדה לעיצוב עירוני, בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב.

הפרדת אזורי התעשייה והמגורים

השאלות שבהן עוסקים החוקרים מתחדדות על רקע תהליכים גלובליים ומקומיים של צמיחה דמוגרפית, התפשטות עירונית, עליית מחירי האנרגיה והשינוע, פיתוחן של תעשיות נקיות והפוטנציאל לשילוב טכנולוגיות מתקדמות במרחב העירוני. כל אלו דורשים חשיבה מחודשת לגבי המודלים העירוניים הקיימים, המפרידים בין אזורי התעשיה לסביבות המגורים, ובתהליך מתמיד של הרחקה והזרה מבודדים את הייצור, הפיתוח והשירותים במובלעות אוטונומיות, מקום שהוא "מחוץ למקום", כזה המחובר לסביבה הגלובלית.

לאור זאת, הפרויקט "עיר-תעשיה" מבקש לחשוב מחדש על העיר כשילוב מורכב בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשיה, ולהשתמש בחיבור כפוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית אלא גם להעלאת איכות החיים העירונית בישראל. כשלב ראשון, הפרויקט מנתח את נוף העבודה בישראל, על בסיס מחקר אמפירי שכלל סיורים, ראיונות וניתוח אדריכלי-מרחבי באזורי תעשיה ברחבי הארץ, החל מהאזורים המתמחים של באר שבע, דרך התשתיות הרעועות של באקה אל-גרבייה ועד לנופים המתוחזקים היטב של קיסריה ותפן. הממצאים מציירים תמונת מצב לא פשוטה: ריבוי של אזורי תעשיה, המתחרים האחד בשני ללא ראיה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, כאשר רשויות סמוכות לאזור התעשיה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות על חשבון שטחים פתוחים, צפיפות נמוכה ובזבוז משאבי קרקע; ומעל הכל, תפיסה אוטונומית של אזור התעשיה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו למרקם העירוני.

תכנון מחודש לשילוב נכון יותר

על רקע האתגרים הללו, מציע הפרויקט מסגרת לשילוב כל שלבי הייצור והפיתוח בכלכלה המקומית ובמרחב העירוני. חיזוק הממשק בין העיר לתעשיה טומן בחובו פוטנציאל לשילוב מגוון רחב של אוכלוסיות בתעסוקה (לרבות אלו המתקשות לעבוד הרחק מהבית), לצמצום היוממות והתלות ברכב, ליצירת מגוון תעסוקתי בתוך העיר ללא תלות בסקטור תעסוקתי אחד, להרחבת סל ההכנסות העירוני, ליצירת איזון בין מספר התושבים לבין מקומות התעסוקה, להטמעת ידע וטכנולוגיה חדשה במרחב העירוני, ולבסוף, לחידוש וציפוף מרקמים קיימים הן בסביבות מגורים והן באזורי תעשיה. תהליכים אלו יסייעו לא רק להחזיר את ה"מקום" שאבד בתהליכי ההרחקה של התעשיה לפריפריה הגלובלית, אלא גם יקרבו בחזרה את הייצור והעבודה לחיי היום-יום של כולנו.