זמזום מתוק

מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי

"פרפר, פרפר, פרח חי,

רד נא מהר, שב עלי.

רד נא מהר, מצה ומצה,

מכוסי טל שתה."

 

שירו של חיים נחמן ביאליק "הפרח לפרפר", שפורסם לראשונה בשנת 1922, מתאר אינטראקציה פשוטה בין פרפר לפרח, כזו שראינו הרבה לאחרונה בעקבות גל פרפרי "נמפית החורשף" שפקד את המדינה, ועם זאת - קסמה לא פג אף פעם. על כך מעידות אלפי התמונות שמיהרנו לצלם ולהפיץ, כאילו חזינו לפחות בחד קרן ולא בפרפר מהנפוצים ביותר בעולם.

 

מה שביאליק לא ידע הוא שכמעט 100 שנה אחרי פרסום השיר, יגלו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ש"שיחות" בין פרחים וחרקים מאביקים מתרחשות, ולא רק בעולם הפיוטי של השירה.

 

שיחה לאור הנר

שיתוף פעולה בין פרופ' לילך הדני וד"ר יובל ספיר מבית הספר למדעי הצמח ובין פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, הוליד מחקר יוצא דופן, המוכיח כי צמחים מסוגלים לשמוע. במחקר נבדקה תגובתם של צמחי נר הלילה (Oenothera drummondii) להקלטות של זמזום דבורים.

 

נר-הלילה החופי הוא צמח רב-שנתי ממשפחת נר-הלילה, הגדל בארץ ישראל בחולות לאורך מישור החוף. הצמח נקרא כך משום שפרחיו נפתחים לעת לילה. פרחיו של נר-הלילה החופי סגורים במשך שעות היום ונפתחים רק בשעות בין הערביים, אז מבקרים בהם רפרפים הלוגמים מהצוף שבבסיס הפרחים ותוך כדי כך גם מאביקים אותם. לאחר ההאבקה מתנתק הפרח מהאזור העליון של השחלה, שמתפתחת כתא לזרעים המתפתחים.

 

החוקרים מצאו כי קולות הזמזום הובילו לעלייה מהירה של 20% בממוצע בריכוז הסוכר בצוף הפרחים, וזאת בהשוואה לריכוז הסוכר שנמדד בצמחים אשר נחשפו לצלילים גבוהים אחרים או שלא נחשפו לצלילים כלל.

 

תוצאות המחקר מוכיחות, לראשונה, כי צמחים מסוגלים להגיב ביעילות ובמהירות לקולותיהם של מאביקים. הצלילים גורמים לרטט במבנה הצמח, וככל הנראה מניעים תהליך שבמסגרתו הפרח משמש כאיבר השמע של הצמח.

 

קולות זמזום בלילה? לנר הלילה החופי זה ממש לא מפריע, בדיוק להיפך.

 

כיצד גילו החוקרים שדווקא הפרחים הם החלק במבנה הצמח שמשמש לשמיעת הזמזום? כשעטפו את פרחי הצמח בזכוכית אטומה לקול וחשפו את הצמח לצלילי המאביקים, לא נרשמה עלייה בריכוז הסוכר בצוף. בנוסף, כשחשפו את הצמחים לתדרים גבוהים מאלה שמפיקים המאביקים, גם לא נרשמה עלייה בריכוז הסוכר. מה שמראה כי הרטט במבנה הפרח, כמו גם הפרשת הסוכר המוגברת, הן תגובות ספציפיות לתדר שמפיקים המאביקים.

 

לדברי פרופ' לילך הדני, "ליכולת של הצמחים להגיב לקולות יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת. ראשית, אם פרחים יכולים להגיב לקולות של מאביקים הם יכולים להשקיע את המשאבים שלהם בצורה יותר מדוייקת - לספק צוף משובח בדיוק כשהמאביקים נמצאים - וכך לחסוך משאבים מצד הפרחים ו/או להגדיל את הגמול למאביקים. נצפה שהברירה הטבעית תפעל על מבנה הפרח גם בהתאם להשפעתו על יכולת השמיעה של הצמח - לפרחים "דמויי אפרכסת" יהיה יתרון ביחס למאביקים שמשמיעים קולות, כגון דבורים או רפרפים. מן הצד השני, הברירה הטבעית יכולה לפעול גם על השמעת הקולות אצל המאביקים, ומאביקים "רעשנים" עשויים לזכות ביתרון בזכות התגובה המשופרת של הפרחים אליהם."

 

מעבר להשלכות הנרחבות של המחקר להבנת הפיזיולוגיה וההתפתחות האבולציונית של הצמחים והחרקים המאביקים שלהם, הממצאים מצביעים על האפשרות שצמחים מושפעים גם מצלילים אחרים. "אם צמחים יכולים לשמוע את המאביקים, סביר שהם יכולים לשמוע ולהגיב גם לצלילים נוספים: אוכלי עשב, אירועי אקלים ואולי גם קולות הנובעים מפעילות אנושית. יתכן גם שרעשים משמעותיים יכולים לפגוע בתקשורת שבין הפרחים והמאביקים." מסכמת לילך.

 

הגילוי המרתק, שהתפרסם בעיתונים מובילים ברחבי העולם, הוא אבן דרך נוספת בהבנת עולמם של הצמחים וכיצד הם מתקשרים. השלב הבא הוא לברר האם וכיצד הם גם מדברים.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>