התקווה בת 2020

מדד התקווה בישראל חושף: בעיצומו של גל הקורונה הראשון רמת התקווה של הישראלים הייתה גבוהה מאוד

האם אפשר למדוד תקווה ואיך בכלל מגדירים אותה? "התקווה היא היכולת שלי להתמקד בעתיד ולדמיין עתיד שאני ארצה להשתתף בו. זה מה שמניע אותי לפעילות משמעותית שיכולה לקדם אותי." מסבירה  ד"ר דורית רדליך-עמירב, מהחוג לריפוי ועיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש סטנלי שטייר באוניברסיטת תל אביב. "כאשר חוקרים תקווה, אנו שואלים את האדם איך הוא היה מצייר את העתיד שלו (או של משפחתו, של החברה סביבו או של המדינה שבה הוא חי)."

 

מדד התקווה בישראל, שבוצע על ידי ד"ר רדליך-עמירב באפריל 2020, בשיאו של סגר משבר הקורונה בישראל, מציג נתונים מפתיעים: למרות אי הוודאות, החשש מהלא נודע והריחוק החברתי, במהלך ההתפרצות של גל הקורונה הראשון בישראל, רמת התקווה בישראל עלתה בצורה משמעותית. מממוצע של 29.8 נקודות (מתוך מקסימום של 40) בשנת 2019 לממוצע של-31.4 נקודות (מתוך 40). העלייה מהווה גידול של כ-6% ביחס לשנת 2019, ובסך הכל על פי הנתונים, רבים הביעו רמת תקווה גבוהה (80% מהמקסימום האפשרי) בישראל בזמן התפרצות הקורונה.

 

המדד כלל כ-600 משיבים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה בישראל, ובדק גם את רמת הדיכאון בישראל. התוצאות הראו כי על אף שחלה עלייה קלה: מממוצע של 2.9 נקודות (מתוך מקסימום של 12) בשנת 2019 לממוצע של 3.3 נקודות (מתוך 12) בשנת 2020, הרי שעדיין מדובר ברמת דכאון נמוכה יחסית (רבע מהמקסימום האפשרי). יצוין שעל פי ממצאי המדד תחושת התקווה הגבוהה מחד ותחושת הדיכאון הנמוכה מאידך היו אופייניים לכלל האוכלוסייה בישראל, ולא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת התקווה או הדיכאון בין נשים לגברים, בין אקדמאים לחסרי השכלה אקדמאית וכו'.

 

מבט אל העתיד

ד"ר רדליך-עמירב מסבירה כי נתונים אלו עולים בקנה אחד עם אירועים דומים מהעבר. כך למשל סקרים דומים שבוצעו בארה"ב אחרי אסון התאומים הראו כי על אף האסון שפקד את המדינה רמת התקווה שם עלתה. לדבריה של ד"ר רדליך-עמירב, אנו רגילים לדבר על אושר, אבל אושר שונה מתקווה. אושר מתבסס על העבר ועל התחושות בהווה ואילו התקווה מתמקדת בעתיד.

 

"העלייה במדד התקווה בקרב הישראלים בשיאו של משבר הקורונה מעידה על הסתכלות חיובית של הצפוי בעתיד שתסייע לחוסן הנפשי", מדגישה ד"ר רדליך-עמירב. "ישראל מתאפיינת בכך שכאשר אנו עומדים בפני מצב של לחץ, פחד ואי ודאות, כמו בתקופות של מתיחות ביטחונית או משבר כלכלי חריף, עדיין רובנו מאמינים בעתיד טוב. מדד התקווה הוא עדות נוספת לכך שלמרות המשבר העולמי אזרחי ישראל שומרים על התקווה והם חדורי אמונה שעל אף הקושי הנקודתי, ניתן יהיה להתגבר ולנצח".

 

סקר "מדד התקווה" פותח בשנת 2009 בשוויץ והוא פועל כיום ב-14 מדינות בעולם, בהן אוסטרליה, שוויץ, צרפת, גרמניה והודו. ישראל השתתפה בו לראשונה בשנת 2019.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>