ילדים תחת מסך עשן

האזהרות מפני הנזקים הקשים שעלולים להיגרם כתוצאה מעישון מופיעות על כל קופסת סיגריות ובכל פרסומת למותגי עישון. אלו שבוחרות ובוחרים לעשן מסכנים את עצמם ואת מי שסביבתם, שהופכים בעל כורחם להיות מעשנים פסיביים. כך קורה שהורים מעשנים פוגעים בבריאות ילדיהם. מחקר ראשון מסוגו בישראל שנערך על ידי חוקרות וחוקרים מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, חושף נתונים מדאיגים באשר לעישון כפוי של ילדים להורים מעשנים. על פי המחקר, בקרב 7 מכל 10 מהילדים שהשתתפו במחקר נמצאו שאריות ניקוטין בדגימות השיער שלהם. כעת מבקש צוות המחקר לבדוק האם העלאת המודעות לחשיפת הילדים באמצעות חשיפת הנתונים הללו עשויה לשנות את ההתנהגות של ההורים.

שאריות ניקוטין בשיער הילדים

המחקר נערך בהובלת צוות מומחות מהפקולטה לרפואה, בראשות פרופ' לאה רוזן מבית הספר לבריאות הציבור, ולצדה החוקרות ד"ר ויקי מאיירס, פרופ' נורית גוטמן, גב' נילי בראון, החוקר פרופ' מתי ברקוביץ' וד"ר מיכל ביתן. במחקר השתתפו גם פרופ' דוד צוקר מהאוניברסיטה העברית וד"ר אנה רול מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Tobacco & Nicotine Reasearch.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרות לבדוק האם העלאת המודעות לחשיפה של הילדים לעישון דרך מתן פידבק אובייקטיבי עשויה לשנות את ההתנהגות של ההורים. במחקר השתתפו כ-140 משפחות ישראליות, הורים לילדים עד גיל 8, שבהן לפחות הורה אחד מעשן. ממוצע העישון למשק בית היה 15 סיגריות ביום, כאשר שליש מהמשיבים דיווחו כי הם מעשנים בתוך הבית, ושליש נוסף אמרו שהם נוהגים לעשן במרפסת אבל לא בבית.

תחילה בדקו החוקרות את רמת החשיפה של הילדים באמצעות ביומרקר - סמן  ביולוגי שמודד הימצאותו של ניקוטין בשיער, ומצביע על חשיפה מצטברת לעשן טבק. לשם כך נטלו החוקרים מהילדים דגימות שיער, ובדקו במעבדה את רמת הניקוטין בכל דגימה. הממצאים היו מדאיגים מאוד: בקרב 70% מהילדים נמצאו שאריות ניקוטין בשיער. 

כעת חילקו החוקרות את המשפחות לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה עברה הדרכה מקיפה על ההשלכות והסכנות שבחשיפה לעישון, כולל משוב ומידע על תוצאות הבדיקה, הקניית כלים להגנה על ילדיהם מחשיפה לעשן הסיגריות והמלצה לשמור על בית ורכב נקי מעישון. הקבוצה השנייה קיבלה התערבות שכללה פידבק על רמת הניקוטין בשיער של הילד, רק לאחר שישה חודשים, בתום המחקר.

להפחית את החשיפה לעשן

כעבור חצי שנה החוקרות ערכו בדיקת ניקוטין נוספת בשיער של הילדים. בבדיקה זו ניתן היה לראות שיפור משמעותי בנתונים: בקבוצה שעברה הדרכה מקיפה, שיעור הילדים שנמצא ניקוטין בדגימות השיער שלהם ירד מ-66% ל-53%, ואילו בקבוצה השנייה (שלא עברה הדרכה בהתחלת המחקר), שיעור הילדים שנמצא ניקוטין בדגימות השיער שלהם ירד מ-74% ל-49%.

החוקרות מעריכות שעצם הידיעה שהילדים אכן נחשפו לעשן טבק ולסיכונים הכרוכים בחשיפה, ושתוך מספר חודשים צפויה בדיקה נוספת, גרמה להורים לשנות את ההתנהגות ולהפחית את חשיפת הילדים. בעקבות תוצאות המחקר, החוקרות ממליצות לשקול ביצוע של בדיקות כאלה למדידת החשיפה באופן שיגרתי בילדים צעירים בישראל.

הזכות לנשום אוויר נקי מעישון בכל מקום

"לצערנו הרב, לפי נתונים של משרד הבריאות, כ-60% מהילדים הקטנים בישראל חשופים לעישון כפוי ולנזקיו. מממצאי המחקר אנחנו סבורות שביצוע מדידת ניקוטין בשיער, בשתן או באמצעות בדיקה אחרת, בכל ילד וילדה בגיל הרך בישראל, עשוי לשנות את תפיסות ההורים אודות חשיפת ילדיהם לעשן טבק", אומרת פרופ' רוזן וממשיכה: "שינוי התפיסה עשוי להביא גם לשינוי בהתנהגות, ברמות החשיפה או בנורמות החברתיות בנוגע לחשיפה לעישון פאסיבי, הן של ילדים והן של מבוגרים".

"אנו קוראות למעשנות ולמעשנים לעשות מאמץ כדי להגן טוב יותר על אלה שאינם מעשנים, ובמיוחד על אוכלוסיות בסיכון, בהן ילדים, נשים בהריון, זקנים וחולים. לגבי ה'לא מעשנים', הם חייבים להבין שקיימת סכנה אמתית בחשיפה לעשן טבק, ולעמוד על זכותם  וזכות ילדיהם לנשום אוויר נקי מעישון בכל מקום. כמובן, יש לממשלה תפקיד מרכזי לאכוף חוקים אודות עישון במקומות ציבוריים, ולהמשיך לחוקק חוקים להגנת הפרט בכל מקוים מחשיפה לעישון כפוי", מסכמת פרופ' רוזן.