מחקר חדש בחינוך מראה כי השימוש בטכנולוגיה מסייע להורה בתהליך הנחלת יסודות הכתיבה לילדו

עיפרון, נייר ומקלדת

מחקר חדש שנערך בבית הספר לחינוך  ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר מראה כי השימוש בטכנולוגיה משפר את הדרך שבה ההורים מלמדים את ילדיהם הצעירים את מערכת הכתב. בעולם המערבי כיום, מחשבים הם חלק בלתי נפרד מההקשר התרבותי שבו ילדים מתפתחים, ולכן הם יכולים לשמש ככלים שימושיים אפשריים בפיתוח מיומנויות שונות, כולל הכרה ראשונית של מערכת הכתב על מאפייניה (ניצני אוריינות). במחקר בחנו את ההבדלים באופי אינטראקציות כתיבה בין הורה-ילד באמצעות מחשב לעומת נייר ועיפרון.

המחקר נעשה ע"י אורית הורוביץ ברעם בהדרכתה של פרופ' דורית ארם. פרופ' ארם היא חוקרת ומרצה בבית הספר לחינוך ע"ש קונסטנטינר בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי. מחקרה מתמקד בהבנת תיווך המבוגרים בהתפתחות ילדים צעירים ובקידומו. ברעם בעלת  תואר שני בייעוץ חינוכי בגיל הרך.

"תצפיות מראות כי ילדי גן אוהבים לכתוב והוריהם מסייעים להם בכתיבה. מצאנו שהדרך בה הורים מדריכים ילדי גן כיצד לכתוב מילים חדשות על מחשב נייד יעילה יותר מהדרך שבה הם עושים זאת על דף". אומרת פרופ' ארם ומוסיפה, "אנו חיים בעידן בו יש מגוון רחב של טכנולוגיות המשמשות ככלי כתיבה, אליהם ילדים נחשפים מגיל צעיר, לצד המחשב הנייד, כמו טלפונים חכמים וטאבלטים. ילדים נמשכים מאוד לכלים טכנולוגיים אלה ואוהבים את השימוש בהם. נמצא כי תמיכה בכתיבה של ילדים בעזרת הטכנולוגיות השונות, יכולה להשלים את הדרכים המסורתיות לקידום ניצני אוריינות כמו משחקי אותיות או קריאת ספרים".

חמישים ואחד ילדים בני ארבע עד חמש צולמו בבתיהם בשעה שכתבו יחד עם הוריהם רשימת קניות. הילד התבקש לכתוב את הרשימה וההורה התבקש לעזור לילד בכתיבה. מחצית מרשימת הקניות נכתבה על דף עם עיפרון ומחצית במחשב (בסדר אקראי). התוצאות גילו כי מאפייני התמיכה בכתיבה של ההורים היו גבוהים יותר בעת שימוש במחשב מאשר בשימוש בנייר ועיפרון (תוך פיקוח על רמת כתיבה העצמאית של הילדים). במהלך השימוש במחשב, הורים סייעו לילדיהם להגיע לרמה גבוהה יותר של היכרות עם מערכת הכתב ולעתים קרובות יותר עודדו את ילדיהם להשתמש בידע מוקדם על השפה הכתובה. יתר על כן, אינטראקציות הכתיבה במחשב היו בעלות אופי משחקי יותר מאשר אלה עם נייר והעיפרון, ורוב הילדים העדיפו להמשיך לכתוב במחשב.

תוצאות אלו משמשות כבסיס למחקרים שבוחנים דרכים בהן הורים יכולים להיעזר בטכנולוגיות החדשות לקידום ניצני האוריינות של ילדיהם.

שעת סיפור

במחקר אחר שערכה פרופ' דורית ארם עם תמי סבג שושן, נמצא קשר בין האופן שבו הורים משוחחים עם ילדי גן בעת קריאת ספר לבין הבנת המוסר וההתנהגות החברתית של ילדיהם. תמי סבג שושן, בעלת תואר שני בלקויות למידה, היא אשת חינוך בתחום החינוך המיוחד, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים. המחקר נתמך כספית על ידי מרכז מינרבה לזכויות אדם.

מחקרים רבים עסקו בתרומתה של קריאת ספרים להתפתחות שפה וניצני אוריינות  של ילדים צעירים. מעטים המחקרים אשר בחנו את הקשר בין קריאת ספרים לילדים לבין התפתחותם הרגשית-חברתית בכלל והתפתחותם המוסרית בפרט. אחד מתנאי היסוד להתנהגות מוסרית הוא יכולת לגלות אמפתיה אל הזולת. רוב ספרי הילדים מספרים על מצבים חברתיים, וקריאת סיפור מספקת הזדמנויות יומיומיות לשיח בין הורים לילדיהם על האחר וצרכיו.

החוקרות בדקו את הקשרים בין אופי השיח אם-ילד בעת קריאת ספר ואחריו, לבין ההתפתחות המוסרית של ילדי גן והתנהגותם הפרו-חברתית. במסגרת המחקר צולמו בווידאו 61 זוגות של אם וילד בעת קריאת ספר הדן בסוגיה מוסרית, ושיח על הספר לאחר סיום הקריאה. "מצאנו כי אופי השיח בין האם לילד קשור להבנת המוסר וההתנהגות החברתית של הילד", מוסרת ארם. ככל שהשיח היה עשיר יותר והתייחס יותר להיבטים רגשיים-חברתיים, כך הראו הילדים יכולת הבחנה גבוהה יותר בין עברות מוסר לעברות חברתיות,  ונטו להתחשב יותר באחר ובצרכיו.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות אופי השיח שבין הורים לילדים בעת קריאת ספר ולאחריה. מומלץ להורים לשוחח עם הילדים בעת ולאחר קריאת הספר, ולנצל חוויה יומיומית נעימה זו לשיחה על רגשות ויחסים חברתיים.שיח יומיומי זה עשוי לתמוך בהתפתחות החברתית של ילדיהם.