חוקרים מצאו קשר בין חיידק שגורם לדלקת גרון בילדות לבין הפרעה טורדנית-כפייתית

מחקרם פורץ הדרך של החוקרים מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב עשוי להוביל לשיטות חדשות לאבחון המחלה ולפיתוח תרופות חדשות ל-OCD

החוקר.ת מאחורי המחקר

חוקרים בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב הראו לראשונה כי חשיפה לחיידק הגורם לדלקת גרון מהסוג השכיח בגיל הילדות עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד המוח ולהפרעות נוירופסיכיאטריות.

 

זה יותר מעשרים שנה, רווחת בקהילה המדעית ההשערה לפיה הפרעה טורדנית כפייתית עשויה להיות קשורה במחלות ילדים מדבקות דוגמת דלקות גרון. פרופ' דפנה יואל וצוות החוקרים שלה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, הציגו לראשונה הוכחה מדעית לאפשרות לגרימת הפרעה כזאת כתוצאה מחשיפה לחיידק סטרפטוקוקוס A הגורם בבני אדם לדלקת גרון. לדברי פרופ' יואל, פריצת הדרך המחקרית הזאת עשויה להוביל לפיתוח תרופות חדשות ל-OCD.

 

מחשבות אינטנסיביות ופעילות כפייתית

על פי נתוני האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, סובלים עד 2% מהילדים והמתבגרים בארה"ב מ-OCD. ההפרעה הזאת מאופיינת במחשבות אינטנסיביות החוזרות על עצמן, או בפעילות כפייתית העלולה לגרום לחוסר נוחות, חרדה ומתח, ולהפריע לתפקוד היום-יומי.

 

המחקר התבצע על ידי הדוקטורנטית לפסיכולוגיה, ליאור ברימברג, בשיתוף פעולה עם פרופסור מדליין קנינגהם מאוניברסיטת אוקלהומה, מומחית באימונולוגיה ובמחלות אוטואימוניות הקשורות לזיהום בסטרפטוקוקוס A, והתוצאות התפרסמו לאחרונה בכתב העת Neuropsychopharmacology.

 

פרופ' יואל מסבירה כי "כמעט בלתי אפשרי להראות כיצד יכולה דלקת הגרון להוביל להפרעה טורדנית כפייתית בבני אדם כיוון שכמעט כולנו נחשפנו לחיידקים אלו בזמן זה או אחר". העבודה המשותפת עם פרופ' מדליין קנינגהם, הנחשבת לאחת המומחים המובילים בעולם בתחום מחלות לב הקשורות לחשיפה לסטרפטוקוקוס, הובילה לפיתוח מודל חדש בבעלי חיים, המציג את האופן שבו חשיפה לחיידק משפיעה על המוח ומובילה לשורת הפרעות מוטוריות והתנהגותיות.

 

הנוגדנים לחיידק מתמקמים במוח

במעבדתם באוניברסיטת תל-אביב, יצרו פרופ' יואל וליאור ברימברג מודל של המחלה, תוך שהן משתמשות בחולדות שנחשפו לחיידקי strep. השוואת החולדות האלה לקבוצת בקרה של חולדות שלא נחשפו לחיידק, אפשרה למדוד ולזהות שינויים ברורים בהתנהגות החיות שנחשפו לחיידק. יש להבהיר כי החולדות  עצמן לא לוקות במחלה, אלא רק מייצרות נוגדנים נגד החיידק. נוגדנים אלה הם הגורמים להפרעות ההתנהגותיות.

 

המחקר העלה כי החולדות שנחשפו למחלה פיתחו נוגדנים שהתמקמו במוח, בתהליך שאישר את החשדות אותם העלו חוקרים שונים בעבר. החולדות שנחשפו לחיידק פיתחו קשיים באיזון ובקואורדינציה, כמו גם גילויים של התנהגות כפייתית דוגמת עיסוק מוגבר בניקיון.

 

ממצא חשוב במיוחד של החוקרות הוא העובדה לפיה הנוגדנים ל-strep נקשרים לקולטנים לדופאמין מסוג D1 ו-D2, הממוקמים במוח. הממצא הזה עולה בקנה אחד עם העובדה לפיה אחת התרופות המרכזיות ל- Sydenham's Chorea, הפרעה מוטורית הקשורה ל-strep – מתמקדת בדיוק בקולטנים לדופאמין מסוג D2. ואכן, גם במודל, טיפול בחולדות שנחשפו לחיידק בתרופה החוסמת רצפטורים מסוג D2 הביאה להקלה בהפרעה המוטורית.

 

פרופ' יואל מדגישה, כי המחקר מצביע על חשיבות מתן תשומת לב הולמת לכל דלקת גרון, על מנת להבטיח טיפול נכון ושימוש מושכל באנטיביוטיקה במקרה של זיהום בסטרפטוקוקוס A.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>