• ראשי
  • ביכורים מתוצרת הקמפוס

    זרענו, השקינו, טיפחנו ועכשיו אנחנו קוצרים. הבייביז שנולדו לנו בקמפוס בשנה החולפת

    בחג שבועות אומרים תמיד שהזורעים בדמעה ברינה יקצורו. תשאלו כל חוקרת, סטודנט או יזם, והם ישמחו לספר לכם על ההשקעה בפרויקטים שלהם, החל משלב הרעיון שנולד באמצע הלילה או המקלחת ועד המוצר המוגמר. בין עוגת גבינה לעיצוב טנא לתפארת, הנה טעימה מהביכורים שצמחו פה בקמפוס, בין כותלי המעבדות והכיתות בפקולטות, בחדרי העריכה וגם, איך לא, בגן הזואולוגי.

     

    יזמים כבר מהתואר  הראשון

    זה לא סוד שתחום היזמות בקמפוס שוקק ומצמיח סטארט-אפים פורצי דרך. אוניברסיטת תל אביב דורגה שמינית בעולם, במדד שבודק הצלחה של בוגרים לגייס הון להקמת חברות טכנולוגיות. אנחנו גם האוניברסיטה היחידה מחוץ לארה"ב שמדורגת בעשירייה הראשונה במדד. איך זה קרה? פשוט משום שהרוח התל אביבית הנועזת שולטת פה בקמפוס.

     

    כעת תחום היזמות עולה מדרגה נוספת. החל מסמסטר א' של שנת הלימודים הקרובה, כל הסטודנטים לתואר ראשון, בכל תוכניות הלימוד, יוכלו לשלב קורסים ביזמות בתואר שלהם, במסגרת מרכז היזמות החדש שנפתח לאחרונה.

     

    אין מצב שתגידו שאין מצב. מרכז היזמות החדש בקמפוס

     

     

    הלב המודפס הראשון

    עולם המדע והרפואה לא יכול היה לייחל לבשורה מרעישה יותר בתחום השתלת האיברים, מזו שיצאה השנה ממעבדתו של פרופ' טל דביר מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז. לראשונה בהיסטוריה, הדפיס צוות החוקרים לב חי ופועם באמצעות מדפסת תלת ממד.

     

    הלב המודפס בטכנולוגיה חדשה עשוי קולגן ותערובת תאים מגופו של המושתל עצמו, ופותח את הדלת לעולם חדש בו נוכל לייצר חלקי חילוף לגופנו מבלי להיות תלויים בתרומות איברים.

     

    "אני מקווה שבתוך 10 שנים הטכנולוגיה שפיתחנו תאפשר להדפיס לכל חולה את האיבר או את הרקמה שהוא זקוק להם מרקמות שיילקחו מגופו", אומר פרופ' דביר  ומוסיף "השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו". אנחנו חושבים שביכורים מהסוג הזה הם מרגשים במיוחד.

     

    ככה מדפיסים לב חי

     

    הרעיונות שהפכו למציאות

    מארז רחפנים אוטומטי, מנדנד עגלות אוניברסלי, גריפר לרובוט המשמש לקטיף פירות ומטאטא ממוכן לכביש הם רק חלק מהרעיונות היצירתיים והנועזים של הסטודנטים והסטודנטיות מבית הספר להנדסה מכנית שיקבלו בסוף השנה את התואר. במסע אל הגשמת הרעיון שלהם הם חצו פקולטות, חברו לאנשי סגל אקדמי מתחומים שונים ואף קיבלו עזרה מחברות גדולות במשק הישראלי כמו אלביט, אורבוטק, התעשייה האווירית ואף חיל האוויר. 

     

    לתחום ההנדסה המכנית הם הגיעו בעקבות הסקרנות להבין איך הדברים עובדים והרצון להפוך את העולם למקום טוב יותר בזכות הידע הזה. אחרי שעבדו במרץ במשך שנת הלימודים האחרונה כדי להוציא לפועל את ההמצאות העתידניות שלהם, הם פה כדי לספר ולתת טיפים לאלה שיצללו לפרויקט הגמר שלהם בשנת הלימודים הבאה.

     

    הילה רושקין יצרה תכן מערכת לייצוב אנדוסקופ קשיח, או במלים פשוטות מתקן שמייצב כלים כירורגיים, שמנתחים מחדירים לגוף במהלך הליך רפואי. אל הפרויקט היא הגיעה מתוך הרצון לעשות משהו בתחום המכשור הרפואי. כחלק מהתהליך נפגשה עם רופא אף אוזן גרון, שהעלה את הצורך בתמיכה לידי מנתח במהלך ניתוחים משלבי אנדוסקופ באזור האף.

     

    "הקשיים ביישום הפרויקט היו מסגרת הזמנים והמשאבים, זאת מאחר והפרויקט כלל תכן המערכת מאפס (תכנון הנדסי, למי שלא בא מהתחום) ובנוסף ייצור אב-טיפוס", היא אומרת. "לאחר שהחלטתי מהם המנגנונים והפונקציות שאמחיש בדגם, הצלחתי לייצר אותו למרות תקציב מוגבל מאד".

     

    תעזור לרופאים המנתחים. הילה רושקין ותכן מערכת לייצוב אנדוסקופ קשיח שיצרה

     

    אלינה זכרוב והדר שטח יצרו יחד הליכון ילדים בישיבה, שזכה בתואר חביב הקהל בתערוכת הפרויקטים השנתית. "הרעיון לפרויקט נוצר משיתוף פעולה בין החוג לפיזיותרפיה ובית הספר להנדסה מכנית. הסטודנטיות לפיזיותרפיה הדס בן צור ויובל אסאל העלו בפנינו בעיה של ניוד בעלי מוגבלויות בזמן טיפול, ואנחנו נרתמנו למשימה. לאחר סקירת שוק, הגדרת הדרישות, רעיונות ראשוניים ואופטימיזציה רבה של התכן, הגענו למוצר הסופי: מוצר מודולרי המשמש כהליכון וככיסא גלגלים מכני/חשמלי".

     

    מלבד ההתמודדות עם לו"ז צפוף, מעידות אלינה והדר על הקושי בהתנהלות בצוות רב תחומי ומול גורמים שונים מהתעשייה ומהאקדמיה. "בחרנו בפרויקט בעל ערך חברתי בידיעה כי הזמן הנוסף שהוא דורש יהיה שווה את זה, ונכון לעכשיו (לפני תקופת הבחינות) אנחנו שמחות על כך. זה הפך את הפרויקט לחוויה, ורצינו להשקיע בו בלי קשר לציון", מספרת זכרוב ומוסיפה כי גם בעתיד הן מקוות לעסוק בעשייה משמעותית ומספקת.

     

    התאהבו בבעיה שעלתה בחוג לפיזיותרפיה ומצאו לה פתרון. אלינה זכרוב והדר שטח וההליכון שפיתחו

     

    עדן כרמל וחבריו דורון זלמן ועומר קרקוקלי חברו יחד כדי לקחת חלק ב"מגה-פרויקט" חוצה דיסציפלינות בפקולטה להנדסה בשם 'אינוביט', ופיתחו מערכת הבנויה מזוג רחפנים מתואמי טיסה ומאובזרים במצלמות. המטרה: ליצור יחד תמונה תלת ממדית של הנוף, הנותנת מענה על שאלות המפעילים ביחס לנוף.

     

    "הפרויקט הוא תולדה של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין חברת אלביט מערכות בע"מ, כשהמשימה המרכזית שהוכוונו אליה היא מיפוי של רכב נוסע", מסביר כרמל. "הפקת תמונה תלת ממדית היא משימה לא פשוטה. קיימים לכך פתרונות עבור אובייקטים נייחים, אך כשהרכב בנסיעה מדובר באתגר של ממש, מפני שלא רק שהוא משנה את האוריינטציה במרחב, והנוף סביבו משתנה, גם עוצמת האור שפוגעת בו משתנה". בפיתוח ניתן יהיה להשתמש ביצירת התמונה לצרכים אזרחיים וגם צרכי ביטחון.

     

    הקשיים בהם נתקלו כרמל וחבריו במהלך העבודה היו רבים. "ראשית, נדרשנו להמציא מספר פתרונות לבעיה אחת, מאחר ולא תמיד הפתרון הראשון שחושבים עליו הוא הפתרון שיהיה הכי קל  וזול ליישום, שגם יעמוד במסגרת הזמנים הצפופה", מסביר כרמל ומוסיף "בשונה מפרויקטים רבים אחרים שהינם תיאורטיים, פרויקט זו נועד להיבנות. לשם כך נדרש מאתנו לתכנן את המערכת עד לרמת הבורג, והיו לכך השלכות רבות בהיבטי הזמן וההעמקה שנדרשנו אליה, בבחירת הרכיבים שירכיבו את המערכת".

     

    כדי להשיג את הרכיבים הנדרשים וכדי לעמוד בדרישות המערכת והתקציב הם נפגשו עם ספקים בארץ ויצרו קשר עם ספקים מחו"ל. "תהליך הזמנת הרכיבים כלל בירוקרטיה רבה וארך זמן רב יותר משציפינו, כך שהזמן שתכננו לבניית המערכת התקצר. גם לאחר שעברנו את המשוכה הזו, הקשיים לא פסקו. נאלצנו לבצע שינויים בחלקים שכבר ייצרנו, מה שגרר בזבוז זמן ותקציב. כעת אנחנו עדיין בשלבי הבנייה של המערכת וככל שרכיבים נוספים שהזמנו מגיעים, כך נערמים קשיים שציפינו להם בהרכבת המערכת ובהפעלתה", אומר כרמל.

     

    "למזלנו יש לנו צוות נהדר שמלווה ומכוון אותנו. יש לנו מנחה מצוין מטעם חברת אלביט מערכות, ורכז הפרויקטים של הנדסה מכנית, דני ברקו, עזר לנו לעבור את הבירוקרטיה שבהזמנת הרכיבים ובמציאת מקום לבנות את המערכת בשטח האוניברסיטה. כמו כן, אנחנו נעזרים בשירותי בית המלאכה של הפקולטה להנדסה, והצוות שלהם עוזר לנו בתכנון החלקים הנדרשים לייצור".

     

    לאלה מכם שמעוניינים לקחת חלק בפרויקט בשנה הבאה - שימו לב, נכון להיום משתתפים בפרויקט צוותים מהנדסה מכנית, הנדסת חשמל והנדסת מערכת, ובהמשך מתוכננים להצטרף צוותים נוספים כמו צוות בקרה ותקשורת.

     

    הצוות המכני של פרויקט אינוביט. מימין לשמאל: דורון זלמן, עומר קרקוקלי ועדן כרמל

     

    בבכורה עולמית

    כשסרט ביכורים באורך מלא מוקרן בפעם הראשונה מדובר במעמד מרגש. כשמדובר בהקרנה עולמית שמתקיימת בפסטיבל בינלאומי זהו הישג מרשים עוד יותר. כך קרה לאיתי טל, בוגר בית הספר לטלוויזיה ולקולנוע ע"ש סטיב טיש, שסרטו "אלוהי הפסנתר" נבחר לעלות לגמר תחרות במסגרת פסטיבל רוטרדם השנתי שבהולנד, והוקרן לצד שבעה סרטים נוספים מרחבי העולם.

     

    מדובר בסרט הגמר של טל, שפותח לפיצ'ר באורך מלא במסגרת לימודי הקולנוע שלו ובתמיכת קרן הקולנוע הישראלית, והופק כולו על ידי סטודנטיות וסטודנטים מבית הספר. נכון להיום הוא כבר נרכש להפצה ע"י סוכנות המכירותFilm Republic  שבלונדון ואף נמכר להפצה באוסטרליה ובניו זילנד.

     

    במרכז עלילת הסרט שארכו 80 דקות, עומדת ענת, אותה מגלמת השחקנית נעמה פרייס. מוזיקה היא כל עולמה, אך היא מעולם לא הצליחה לממש את הסטנדרטים המוזיקליים של אביה. את תקוותיה להצלחה היא תולה בעובר שברחמה. כשהתינוק נולד חירש, ענת נוקטת באמצעים קיצוניים כדי להפכו למלחין שלו ייחלה.

     

    "מתוך הסרט "אלוהי הפסנתר

     

    מי ייצא מהביצה?

    החדשות על הביכורים הכי חמודים שלנו הגיעו מהגן למחקר זואולוגי, הממוקם בצמוד לקמפוס ולמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שם בוקעים מדי שנה גוזלים ואפרוחים רבים, הזוכים לטיפול צמוד מצד המטפלים. הנה כמה גוזלים חמודים במיוחד שבקעו שם השנה וחיים באושר בשטח הפתוח.

     

    בגן חיים כ-40 מיני יונקים, 100 מיני עופות ו-80 מיני זוחלים ודו-חיים, שמהווים את האוסף הגדול בעולם של בעלי חיים מקומיים. הגן משמש כסביבת מחקר ולמידה חווייתית ועשירה הפותחת חלון להכרת החי של ישראל, לדיון בדרכים לשמירתו וללמידה על תופעות ביולוגיות כלליות, כגון: התנהגות בעלי חייםב  ,תי גידול, יחסי גומלין ועוד.

     

    יחס אישי לכל בוקע. אפרוח ברווז נטה אדומת ראש (צילום: הדר יוסיפון)

     

    אפרוח אנפית גמדית בכתונת פסים אופיינית (צילום: הדר יוסיפון)

     

    ברוך הבא לעולם. אפרוח ננה עושה את צעדיו הראשונים במדגרה (צילום: הדר יוסיפון)

     

    בואו הביתה. המטפל הדר יוסיפון עם אפרוחי אווז אפור מתבגרים (צילום: עמנואל בר)

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive