מציאות מעורבת: יהודים וערבים בישראל - המחזות הזוכים של תחרות קרן ארדיטי

'מחכים לשלום' של המחזאית דורין ארטשיק הוא המחזה הזוכה בתחרות

24 דצמבר 2018
מציאות מעורבת: יהודים וערבים בישראל -  המחזות הזוכים של תחרות קרן ארדיטי
זוכי תחרות קרן ארדיטי 2019 (צילום חן גלילי)

ב-27 בנובמבר התקיים טקס חלוקת הפרסים לזוכי תחרות המחזות של קרן ארדיטי. זו השנה הרביעית לקיומה של התחרות, הפתוחה בפני סטודנטים לתארים שונים מכלל הפקולטות והתחומים בשש האוניברסיטאות (תל אביב, בן גוריון, העברית, בר אילן, חיפה והפתוחה), והשנה השנייה בה התבקשו המתמודדים להגיש לשיפוט מחזות קצרים, ולא סיפורים קצרים כמו בשנים שעברו, על יחסי יהודים-ערבים - נושא שתופס מקום כה מרכזי בחברה הישראלית. התחרות השנה היא פרי שיתוף פעולה בין משרד סגן נשיא האוניברסיטה והחוג לאמנות התיאטרון, בחסות קרן ארדיטי לדיאלוג בין-תרבותי. חבר השופטים בחר בשלושה מחזות זוכים:

 

במקום הראשון זכה המחזה "מחכים לשלום", מאת דורין ארטשיק

דורין למדה במגמת תאטרון בתיכון לאומנויות "תלמה ילין", וסיימה לאחרונה תואר ראשון בפקולטה למשפטים ובתכנית "אמירים" לתלמידים מצטיינים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית. כיום היא מתגוררת בירושלים ומתמחה בבית המשפט העליון בלשכת השופטת ברון. במהלך הלימודים לקחה חלק כחברת מערכת בכתב עת "משפטים" ובקליניקה משפטית לזכויות ילדים ונוער, והשתתפה בתא סטודנטיאלי לקידום שוויון מגדרי. המחזה שלה, "מחכים לשלום", הוא Take-off בנוסח ישראלי-פלסטיני על מחזה האבסורד האלמותי של סמואל בקט "מחכים לגודו".

 

ב"מחכים לשלום" ממתינים איציק ואיסמעיל לבואו של שלום, על מנת שיאפשר את פתיחת המחסום עליו איציק שומר, ואותו מבקש איסמעיל לעבור. בעודם ממתינים, לומדים איציק ואיסמעיל בעל כורחם להתמודד עם נוכחותו של האחר במרחב המשותף שנכפה עליהם.

 

מתוך 'מחכים לשלום'. צילום: חן גלילי

 

במקום השני זכה המחזה "אני אמות אם אני אמות", מאת עפיף שליוט

שליוט נולד בשנת 1962 בשפרעם, והוא בוגר תואר ראשון ושני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה, ודוקטורנט בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת אלאופק לתרבות ואומנות 8 בשפרעם, זכה בפרסים ממשרד התרבות ובפסטיבל מסרחיד בעכו, כתב מספר רב של מחזות אשר רובם הועלו על הבמה ויצאו לאור בספרים. הוא שיחק בתיאטראות שונים ובטלוויזיה, עבד כעורך בעיתון "אלאתיחאד", ירחון "אלאופק" ו"מואקף", ופרסם מאמרים בעיתונות הערבית המקומית והעולמית כמו "אלשרק אלאוסט".

 

המחזה מתרחש בארמונו של השליט, כשבמרכז העלילה צעיר משכיל המנצל את חולשתו של השליט ומנסה לשלוט במקומו. המחזה עוסק באיכות הקשר בין השלטון והאדם, המסמל לא רק את הממשל, אלא כל קשר חברתי שיש בו הנהגה שקובעת את אופי היחסים הנרקמים בין הצדדים.

 

מתוך 'אני אמות אם אני אמות'. צילום: חן גלילי

 

במקום השלישי זכה המחזה "ממשלת צללים", מאת ניבה גולדברג

ניבה לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובתכנית "אמירים" רוח באוניברסיטה העברית, ומשתתפת בתכנית לכתיבה יוצרת של החוג לספרות במסלול שירה. היא עובדת כחונכת לסטודנטיות שמתמודדות עם קשיים נפשיים וכעוזרת מחקר במעבדה לפסיכולינגוויסטיקה.

 

המחזה מספר על רמי, חייל ישראלי, שעורק מהצבא בעיצומה של המלחמה, ומחפש מחסה במערה בה מסתתר אמיל, עריק פלסטיני. השניים חולקים את המרחב הקלסטרופובי וחוקרים את הגבול שבין המציאות למערה ובין הצללית לצלם שמטיל אותה, כמו גם את הגבולות האנושיים של עצמם, בניסיון נואש למצוא מפלט מהמציאות.

 

מתוך 'ממשלת צללים'. צילום: חן גלילי

 

באירוע חולקו הפרסים למחזאיות ולמחזאי, והמחזות עצמם הוצגו בפורמט של קריאה מבוימת, בבימוי ובהשתתפות סטודנטים וסטודנטיות מהחוג לאמנות התיאטרון: "מחכים לשלום" הוצג בבימוי אמיר זלוטר, ובהשתתפות השחקנים דניאל מושס, מריו-רמי סלמאן וירין פרי. "אני אמות אם אני אמות" הוצג בבימוי יאשה קריגר, ובהשתתפות השחקנים יונתן בק ועטאללה טנוס, ו"ממשלת צללים" בבימוי חנה רוז-כץ ובהשתתפות השחקנים איתמר ברפמן ועמיר גולן.

 

לדברי פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, "לנו, כאוניברסיטה שהיא בראש ובראשונה מוסד מחקר מצוין וחממה ליזמות ולחדשנות, יש מחויבות חברתית ותפקיד להנגשת ערכים של פלורליזם, של סובלנות ושל דיאלוג, וזה מה שמנסה התחרות הזו לקדם".

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>