תגלית חדשה משנה את מה שחשבנו על גלגל הרפאים ברמת הגולן

מחקר חדש של האוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון בנגב חושף תגליות חדשות ומרעישות על האתר המפורסם רוג'ם אל-חירִי (גלגל רפאים) ברמת הגולן: על פי ממצאי המחקר, מניתוח גיאומגנטי ושחזור טקטוני שביצעו החוקרים, עולה כי בעקבות תזוזה גיאודינמית שנמשכת כ-150 מיליון שנה, עם מהירות ממוצעת של 8-15 מ"מ בשנה, הקרקע באזור כולו עברה תזוזות חדות שגרמו לה במהלך אלפי השנים להסתובב ולשנות את כיוונה. לפיכך, ממצא זה מערער את התיאוריה המקובלת במדע לפיה המבנה שימש כמצפה כוכבים, שכן הכיוונים של הקירות והכניסות במיקומם המקורי לא תואמים את תצפיות הכוכבים כפי שסברו המדענים בעבר.

צוות החוקרים: "בעקבות תזוזה גיאודינמית שנמשכת כ-150 מיליון שנה, עם מהירות ממוצעת של 8-15 מ"מ בשנה - הקרקע באזור כולו עברה תזוזות חדות. הכיוונים של הקירות והכניסות במיקומם המקורי לא תואמים את תצפיות הכוכבים כפי שסברו המדענים בעבר"

המחקר נערך בהובלת צוות החוקרים, בראשות ד"ר אולגה חבארובה ופרופ' לב אפלבאום מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם ד"ר מיכל בירקנפלד מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ופורסם בכתב העת היוקרתי Remote Sensing.

ד"ר אולגה חבארובה ופרופ' לב אפלבאום

משנה מקום, משנה מזל

במסגרת המחקר, צוות החוקרים נעזר בשיטות גיאופיזיות ובטכניקות חישה מרחוק שהראו כי לאור התזוזה של הקרקע, מיקומו הנוכחי של רוג'ם אל-חירִי שונה ממיקומו המקורי לאורך אלפי שנות קיומו. ממצא זה כאמור מאתגר את התיאוריות ומעלה שאלות לגבי האפשרות לזהותו כמצפה כוכבים. הצוות ערך עבודת מיפוי ותיעוד ראשונית של הנוף הארכיאולוגי בשטח של 30 קילומטרים סביב אגם הכנרת וניתח באופן חזותי את האזור כדי לזהות מאפייני נוף טיפוסיים הקשורים לפעילויות אנושיות היסטוריות ושחזור אובייקטים ארכיאולוגיים.

צוות החוקרים: "המחקר התבסס על חישובי מפת השמיים והתאמת הכיוונים של היפוך השמש, יום השוויון וגופים שמימיים אחרים כפי שהופיעו בין השנים 2500–3500 לפני הספירה, בתיאום עם הסימטריה והכניסות של רוג'ם אל-חירִי במיקומו הנוכחי. ממצאי המחקר מראים שהכניסות והקירות הרדיאליים בתקופה ההיסטורית ההיא היו שונות לחלוטין, מה שמחדש את השאלה על מטרת בנייתו של רוג'ם אל-חיר".

מעבר לכך, המחקר מציג לראשונה מיפוי מקיף של הנוף הארכיאולוגי שמסביב לאתר המעגלי, תוך שימוש בטכנולוגיית לוויין מתקדמת. במסגרת זו זוהו מאפייני נוף ייחודיים, בהם מבנים מעגליים בקוטר של 40–90 מטרים, קירות עבים, וגדרות עגולות בקוטר של כ-20 מטרים, שנראה ששימשו לפעילויות חקלאיות או לרעיית צאן. כמו כן, תועדו עשרות תלוליות קבורה (טומולי) באזור, שחלקן ככל הנראה שימשו גם למחסנים, מחסות או מגורים, מעבר לתפקידן המסורתי כאתרי קבורה.

החוקרים מסכמים: המחקר החדש לא רק פותח צוהר להבנת רוג'ם אל-חירִי, אלא גם מעשיר את ההבנה שלנו על החיים הקדומים ברמת הגולן והקשרים בין הממצאים הארכיאולוגיים השונים באזור.