תגלית חדשה: לאדם הקדמון היה חוש ותודעה לאסתטיקה

תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן שנחשפה לאחרונה בבקעת סכנין, בהובלת חוקר מאוניברסיטת תל אביב ותושב סכנין, שופכת אור חדש על עולמם התרבותי של בני האדם הקדומים. במרכז הממצאים: ריכוז חסר תקדים בעולם של אבני יד פרהיסטוריות, אשר עוצבו במכוון סביב מאובנים ותופעות גאולוגיות נדירות. המחקר, המעיד על ניצני תפיסה אסתטית כבר לפני מאות אלפי שנים, פורסם בכתב העת המדעי Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University.

מפגש בין סקרנות מקומית למחקר אקדמי

הגילוי החל ביוזמתו של מועתז שלאעטה, תושב סכנין, אוטודידקט וחובב טבע, שזיהה בסקר פני שטח אבנים מסותתות בעלות מראה חריג הפזורות בבקעה. שלאעטה יצר קשר עם פרופ' רן ברקאי מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, מומחה לתרבויות פלאוליתיות. יחד, החלו השניים לחקור את האתרים, המזוהים עם ההומו ארקטוס - מין האדם הקדום שחי באזורנו בתקופות קדומות.

בבקעת סכנין נמצאו מאות אבני יד - כלי אבן גדולים ומוקפדים ששימשו את האדם הקדום במשך למעלה ממיליון שנים. פרופ' ברקאי מסביר כי עושר הממצאים מעיד על כך שהבקעה הייתה מוקד פעילות מרכזי: "אבני היד שימשו ככלי המרכזי של בני האדם הקדומים במשך למעלה ממיליון שנים, והן מוכרות מאפריקה, אסיה ואירופה. בבקעת סכנין נמצאו מאות רבות של אבני יד המעידות כי האזור שימש מוקד פעילות אנושי חשוב לאורך פרקי זמן ארוכים. תנאי הסביבה - מקורות מים, בעלי חיים ועושר יוצא דופן של בולבוסי צור איכותיים - סיפקו לבני האדם הקדומים את כל צורכיהם, וסביר להניח כי קבוצות אנושיות חזרו וביקרו במקום שוב ושוב לאורך מאות אלפי שנים".

אבני היד: יותר מכלי עבודה פונקציונלי

הבקעה עשירה מאד גם בתפוחי אליהו, תרכיזים גאולוגיים מעוגלים, דמויי מח, ובתוכם גבישים נוצצים וכן בבולבוסי צור ובהם שרידי מאובנים. יש להניח שבני אדם קדומים שביקרו באזור לפני מאות אלפי שנים נדהמו מעושר האבנים יוצא דופן זה.

לצד נוף האבן העשיר והמיוחד נחשפה בבקעת סכנין תופעה יוצאת דופן: למעלה מעשר אבני יד עוצבו מבולבוסי צור שבתוכם מאובנים או תצורות גאולוגיות בולטות. אלמנטים טבעיים אלו שובצו במכוון במרכז אבן היד, במקום גלוי ומודגש. מאובנים ותופעות כאלה מקשים על סיתות מדויק וסימטרי, ולכן בחירת גושי האבן הללו אינה מקרית. להפך – הסיתות כולו בוצע כך שיבליט את תופעת הטבע וישאיר אותה במרכז הכלי, ולא כדי להתגבר עליה או להסוותה.

^{אבן יד שעוצבה סביב הטבעה של מאובן מבקעת סכנין}

הוכחה לראשית התודעה והאסתטיקה

החוקרים מדגישים כי שילוב המאובנים אינו מקרי ואף מקשה מבחינה טכנית על הסיתות. בחירת חומר הגלם הזה והמאמץ להבליט את המאובן מעידים על חריגה משיקולים הישרדותיים בלבד. "זוהי עדות ברורה לכוונה אסתטית ומושגית," אומר פרופ' ברקאי. "הסיתות שימש כאמצעי למסגור והדגשה של פלאי הטבע. בני האדם הקדומים לא רק השתמשו בכלים כדי לבתר פילים, אלא ייחסו ערך מיוחד למראה האבן ולמשמעותה".

תופעה זו מהווה עדות ברורה לכוונה אסתטית ומושגית בקרב בני אדם קדומים, משום שהיא חורגת משיקולים פונקציונליים של ייצור כלי. מאובנים ותצורות גאולוגיות משובצות אינן משפרות את תפקוד הכלי ואף עלולות לפגוע בו, ובכל זאת נבחרו שוב ושוב כחומר גלם מועדף. הבחירה המודעת להשקיע מאמץ בעיצוב הכלי סביב תופעת טבע יוצאת דופן מעידה כי מעבר לצורך ההישרדותי, ייחסו בני האדם ערך מיוחד למראה האבן ולמשמעותה. הסיתות שימש אמצעי למסגור, הדגשה והעצמה של תופעות טבע מעוררות עניין, ובכך משתקפת יכולת תפיסתית וקוגניטיבית מתקדמת.

הצוהר לעולם הפנימי של האדם הקדמון

בקעת סכנין שוכנת בסמיכות לנתיבי תנועה משוערים של פילים קדומים, שהיו מקור המזון העיקרי של בני האדם בתקופה זו. בדומה לאתרים מוכרים אחרים, כגון גשר בנות יעקב, סביר כי אבני היד שימשו בין היתר לביתור פילים ולהפקת קלוריות משומן ובשר. עם זאת, ריכוז כה גבוה של אבני יד מיוחדות אינו מוכר מאף אתר אחר בעולם, והוא עולה במספרו על כלל הממצאים המקבילים שתועדו עד כה.

לדברי פרופ' ברקאי, הממצאים מוכיחים כי כבר בראשית ההיסטוריה התקיימה באדם רגישות ליופי וחיבור עמוק ליסודות קמאיים בטבע. "הנוף המיוחד של בקעת סכנין גרם לבני האדם הקדומים להתנהג באופן מיוחד. נראה כי המאובנים והתופעות הגאולוגיות המיוחדות היו בעלי משמעות רבה עבור בני האדם הקדומים. הם ראו בתופעות אלה ביטוי לעצמתו של העולם, לקדמותו, ולפלא שבו. הממצאים מבקעת סכנין פותחים צוהר נדיר להבנת עולמם הפנימי של בני האדם הקדומים, ומצביעים על כך שכבר בראשית ההיסטוריה האנושית התקיימו רגישות לאסתטיקה, ייחוס משמעות לטבע ויחסים מורכבים בין אדם לעולמו. התגלית ממקמת את בקעת סכנין ואת הגליל התחתון בלב הדיון המחקרי הבינלאומי על ראשית התודעה, האסתטיקה והמשמעות בחיי האדם".

* פרופ' רן ברקאי הוא ארכאולוג פרהיסטורי באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר התפתחות האדם הקדום ותרבויותיו, ונודע בין היתר בזכות חפירותיו במערת קסם ומחקריו על הקשר בין תזונה, בעלי חיים והתפתחות התודעה האנושית.