שומרת אוצרות הטבע

פרופ' תמר דיין, מקימת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, חוקרת אקולוגית הפעילה בתחום שמירת הטבע והסביבה, זכתה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

18 מאי 2021
פרופ' תמר דיין (צילום: יעל צור)
פרופ' תמר דיין (צילום: יעל צור)

פרופ' תמר דיין עורכת מחקרים בתחומי האקולוגיה, הזואולוגיה, מגוון ביולוגי ושמירת טבע. היא אחראית על הקמת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שמתעד את הטבע, מציג את אוצרות הטבע הלאומיים של ישראל, משמש בית לחוקרות ולחוקרי טבע בארץ ובעולם‏ ולמרכזי מחקר יישומי מוכוון מדיניות. אותם מרכזים מייצרים ידע מדעי התומך בקבלת החלטות בתחומי ניהול שטחים פתוחים, חקלאות, תכנון ועוד. כיום תמר מכהנת כיו"ר המוזיאון. במשך השנים גידלה דור של תלמידי מחקר, ובהם אקולוגיות ואקולוגים (פרופ' נגה קרונפלד שור, שהתמנתה לא מכבר למדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, היא הדוקטורנטית הראשונה שלה) שעושים חיל כמדענים במערכת ההשכלה הגבוהה וכאנשי מקצוע מובילים בתחומם, והיא ממשיכה לעשות זאת גם היום. לאחרונה זכתה בפרס שלמעשה מסכם הכול - פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בין פגישה עם דוקטורנטים לבין דיון וועדת היגוי ותקציבים למוזיאון, הצלחנו לתפוס אותה לשיחה ליד אוסף החרקים המופלא.

 

ארכיאוזואולוגיה - יש חיה כזאת?

כמו רבים שהטבע ובעלי החיים חשובים להם, בחרה פרופ' דיין בלימודי זואולוגיה אבל שילבה בהם גם אהבה נוספת. "אני מאוד אוהבת בעלי חיים וטבע, וזה היה מבחינתי הכיוון הטבעי ללימודים. מצד שני, היה לי גם עניין בארכיאולוגיה, אז עשיתי תואר בארכיאולוגיה ועבדתי בארכיאוזואולוגיה, תחום שבו חוקרים שרידי בעלי חיים באתרים ארכיאולוגיים, ומדדתי את התהליכים והשינויים שחלים בממד הזמן".

 

תוך כדי עבודה היא הצטרפה למליאה של רשות הטבע והגנים והחלה להיות פעילה בפורומים של גופים נוספים בתחום, כמו החברה להגנת הטבע, מועצת הגנים הלאומיים ושמורות טבע, המכון לחקר ימים ואגמים, ועדת האדם והביוספרה של אונסקו ועוד, ונחשפה לפרקטיקה. אבל אז היא ראתה כמה המדע חסר בתהליך קבלת ההחלטות, והחליטה להירתם לטובת העניין. "מהר מאוד הבנו שאם אנחנו לא נתמודד עם הבעיות של המערכת האקולוגית לאלתר - אנחנו נהיה בבעיה גדולה מאוד. לכן, הרבה מדענים מהדור שלי בעולם כולו התגייסו למחקר שמירת טבע וסביבה".

 

להציל את מדע הטקסונומיה מהכחדה בישראל

חלק מעבודת הדוקטורט של פרופ' דיין נעשתה במוזיאוני טבע בעולם, וכשחזרה ארצה התבקשה לעמוד בראש המוזיאון של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהכיל מיליוני פריטים, פרי עבודת מחקר מסורה של מדענים רבים החל מראשוני הזואולוגים של ישראל. "ומכיוון שאני אחת שלוקחת את האחריות שנותנים לי מאוד ברצינות, דבר הוביל לדבר, ויסודותיו של מוזיאון הטבע שעומד היום הונחו. בימינו, למוזיאונים יש תפקיד מאוד חשוב בהגנה על המגוון הביולוגי, גם בתיעוד השינויים שחלו בטבע בממד הזמן כתוצאה מהשפעות אנתרופוגניות, וגם כמרכזי ידע טקסונומי, כלומר, תחום המחקר שמתאר מינים חדשים למדע, מראה את הקשרים האבולוציוניים ביניהם ולומד את הביולוגיה הבסיסית שלהם. כשהתחלתי לעסוק בנושא הזה התברר לי שהטקסונומיה בישראל על סף הכחדה, ומדובר במדע עם חשיבות קריטית".

 

וכך, לצד הצורך בהקמת מוזיאון הטבע, יצאה פרופ' דיין להציל את מקצוע הטקסונומיה מהכחדה. "בסיוע קרן יד הנדיב ובשותפות רב-מוסדית הקמנו את היוזמה לטקסונומיה בישראל כדי להכשיר את הדור הבא של טקסונומים, שעוסקים במחקר מגוון ביולוגי בסיסי. במקביל עבדנו קשה מול גופים רבים, כדי לייצר מקורות תמיכה באוספים הלאומיים ולמימון הקמת המוזיאון. כמובן שהעיסוק בנושא הזה יצר אצלי גם עניין במדיניות מדע, ובמהלך השנים כיהנתי במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי ובוועדותיה, וכן כחברת ועד מנהל של מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים של משרד המדע".

 

"המוזיאון נותן לנו את ההיכרות הבסיסית עם המגוון הביולוגי. בעצם, האוספים הם מעין ארכיון רציף של המגוון הביולוגי. בכל שנה מתוארים פה עשרות מינים חדשים בישראל, שחלקם אף חדשים למדע, בעיקר חרקים, לצד רכיכות, חסרי חוליות אקווטיים וימיים. כדי לתאר את אותם מינים חדשים צריך ידע מדעי. כל זה נותן לנו איסוף רציף ומעקב אחרי שינויים בממד הזמן במגוון הביולוגי. בנוסף, זה מאפשר לנו גם לחזור לפריטים עצמם ולהפיק מהם חומרים שאי אפשר היה להפיק בעבר, למשל איזוטופים יציבים, גנים של היצורים עצמם, של הטפילים שלהם, מדידות מחודשות וכל דבר שהיום אפשר לעשות. היום עובד במוזיאון צוות גדול ואיכותי של מדענים ואנשי מקצוע שחוקרים היבטים שונים של המגוון הביולוגי וחולקים את הידע שלהם עם הציבור הרחב. זה אתגר עצום וזו שמחה גדולה".

 

איך מתארים מינים חדשים? מה הקשר האבולוציוני ביניהם? איך אפשר ללמוד על הביולוגיה הבסיסית שלהם? תשאלו את הטקסונום (צילום: סיון מויאל)

 

לרתום את המדע והחינוך לניהול המגוון הביולוגי של המדינה

במוזיאון פועלים למעלה מ-500 מדעניות ומדענים מדי שנה, שחוקרים ועושים שימוש באוספים למחקר והוראה, כמאה מהם מחו"ל. מדי שנה מצטרפים למעלה ממאה תלמידי מחקר, ופועלים במסגרתו גם שורה של מרכזי מדע יישומי מוכווני מדיניות. "המוזיאון מעורב עם הרבה גופים בפעילות שמטרתה לנהל את המגוון הביולוגי של ישראל. המרכזים האלה מספקים את הידע שכולל ניטור וסקר של בתי גידול יבשתיים ולחים. אנו עובדים בשותפות עם המשרד הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות וגופים אחרים". וכך מגשימה פרופ' דיין את אחת המשאלות - להעניק גב מדעי לגופים שהיא מחוברת אליהם ערכית.

 

בנוסף לכל אלה, מתקיימת במוזיאון פעילות ציבורית וחינוכית, שפרופ' דיין מאמינה שהיא הבסיס להכול. "יש לנו הזדמנות מופלאה לחלוק את הידע שלנו עם הקהל הרחב. מאז שפתחנו את שערי המוזיאון לקהל הרחב, בקיץ 2018, ביקרו בו כ-400,000 איש (למרות חודשי הסגירה הארוכים בשל מגפת הקורונה בשנה האחרונה). היינו בין המוזיאונים הכי מתויירים בארץ, וזה מאוד משמח וחשוב, וגם כיום הקהל חוזר אלינו בשמחה בכל הזדמנות. הרי איך אפשר לקרב את האוכלוסייה העירונית לטבע? מה יגרום לאלו החיים בעיר לרצות ולהגן על מערכות אקולוגיות? זהו הקשר, התפיסה, האחריות וההבנה של התהליכים המדעיים. זהו גם חלק מתפקידם של המוזיאונים. לנו יש הזדמנות בלתי רגילה לעשות את כל זה: ממחקר מדעי בסיסי ועד פעילות עם ילדי גן, דרך עבודה עם אנשי מקצוע וקובעי מדיניות".

 

המחקר המדעי הוא הבסיס לקבלת החלטות טובה יותר

כשפרופ' דיין מתבקשת לנסות ולחזות את העתיד הסביבתי שלנו היא שוקלת מלים. "האתגר הגדול שניצב בפני האנושות במאה ה-21 הוא האתגר הסביבתי, ומבין אתגרי הסביבה הכי קשה והכי בלתי הפיך הוא איבוד מינים ומערכות אקולוגיות בקצב חסר תקדים, ומכיוון שאנחנו תלויים במערכת האקולוגית לקיומנו, זה אתגר שהעולם חייב להיענות לו. לכן יש התגייסות עצומה למחקר ולהגנת המערכת האקולוגית," אומרת פרופ' דיין.

 

"מדינת ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר במדע בתחומים אלו, ואני חושבת שהכיוון הוא נכון, אבל הוא לא מספיק מהיר ביחס לאתגרים. חיוני להטמיע באופן עמוק יותר את השיקולים שקשורים במגוון הביולוגי ובתפקוד מערכות אקולוגיות בפעילות השלטונית, וזה הכיוון שהעולם מתחיל ללכת אליו. אנחנו חייבים לייצר את המדע הכי טוב שאפשר בשביל שקבלת ההחלטות תהיה הכי טובה שאפשר, כי להחלטה נכונה או שגויה יש היום מחיר חברתי וכלכלי עצום. וזה אתגר גדול מאוד".

 

"בגלל שהמדינה שלנו קטנה, ספר-מדברית, צפופה בצורה בלתי רגילה עם אתוס פיתוח מאוד חזק, ומכיוון שהיא אי של מדע במזרח תיכון מאוד מסובך - האתגר שלנו עצום פי כמה מזה של שאר העולם, ואנחנו צריכים להיערך אליו, כי אם לא נעשה את זה, יהיה קשה מאוד להסביר לילדים שלנו על מה חשבנו. מגיעים אליי היום סטודנטים מדהימים שמעוניינים להירתם למאמץ הזה, ולהם אני אומרת שזה הזמן הכי נכון בעולם לעסוק בכך. יש לי סטודנטים שעוסקים בזה מהצד האקולוגי, אבל גם מצדדים של מדיניות, משפט וכלכלה, ואני חושבת שאם מישהו באמת רוצה לעשות משהו חשוב, שהוא תרומה אמתית לעתיד שלנו ושל האנושות - כיום זה מן האתגרים המדעיים המובילים".

 

לקרב את האוכלוסייה לטבע. סיור לימודי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שי בן אפרים)

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>