מחקר חדש מציע תקווה לטיפול תרופתי יעיל במלנומה, סרטן העור הנפוץ והקטלני ביותר

המחקר מסביר כיצד סרטן העור מתפשט וכיצד ניתן לבלום אותו

החוקר.ת מאחורי המחקר

מה גורם לתאים הסרטניים באפידרמיס לחדור לדרמיס ומשם אל מחזור הדם? מחקר חדש מציע תקווה לטיפול תרופתי יעיל באחד מסוגי הסרטן הנפוצים והקטלנייים ביותר - מלנומה. תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Molecular Cell.

 

מהי מלנומה?

מלנומה היא סוג של סרטן הנגרם כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים בעור. התאים המלנוציטיים נמצאים בשכבת האפידרמיס (שכבת העור העליונה) ואחראים על ייצור המלנין - פיגמט שבולע קרינה באורכי גל קצרים ובכך מגן על העור מפני חשיפה מסוכנת לשמש. המלנומה היא הקטלנית מבין סרטני העור, ובמדינות המפותחות מספר החולים במחלה הקשה עולה מדי שנה.

 

"המלנומה מתפתחת בשני שלבים", מסבירה ד"ר כרמית לוי מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, שעמדה בראש צוות החוקרים. "בשלב הראשון התאים הסרטניים מתרבים באפידרמיס, כלומר בשכבת העור החיצונית. אם מאבחנים את הגידול בזמן הזה, ניתן להסיר אותו מעל העור בהליך רפואי פשוט. בשלב השני התאים הסרטניים חודרים פנימה אל הדרמיס – ומשם אל כלי הדם. דרך מחזור הדם הסרטן יכול לעגון וליצור גרורה סרטנית בחלקי גוף שונים".

 

השאלה שעניינה את ד"ר לוי היא מה גורם לתאים הסרטניים באפידרמיס לחדור לדרמיס. "זאת שאלה שעד היום הייתה פתוחה לגמרי", מספרת ד"ר לוי. "אבל אז שמתי לב למשהו. בכל תמונות ההדמיה הקלאסיות של התפתחות המלנומה, מהסוג שמוצאים בכל חיפוש בגוגל, רואים משהו מוזר: התאים הסרטניים קודם כל עולים למעלה, כלפי פני שטח העור, ורק אחר כך חודרים פנימה לכלי הדם. אבל למה? למה הסרטן משקיע את האנרגיה בעלייה הראשונית הזאת? למה לא ישר לצלול לדרמיס ולכלי הדם?"

 

מדוע תאי הסרטן עולים למעלה בדרכם למטה

 ד"ר לוי החליטה לחקור את העור. "רציתי ללמוד את העור עצמו – מה זה אומר 'דרמיס' ו'אפידרמיס', ממה הרקמות האלה מורכבות בדיוק. ככה למדתי שהאפידרמיס מורכב משכבות השונות זו מזו בתכונות רבות, וחשבתי שאולי תאי הסרטן לא סתם 'עולים למעלה' בהתחלה, אלא בעלייה מעלה תאי הסרטן מחליפים את סביבת התאים השכנים להם ואולי שם הם מקבלים משהו – משהו שבלעדיו הם לא יוכלו לחדור אחר כך לכלי הדם ולעבור מטסטזה, כלומר להפוך לסרטן גרורתי".

 

כדי לבחון את התיאוריה שלה, ד"ר לוי אספה רקמות עור בריאות והפרידה אותן לכל שכבות העור השונות. לאחר מכן ערבבה ד"ר לוי את שכבות העור השונות יחד עם התאים הסרטניים, על מנת לבדוק את התבטאות הגנים (Gene Expression) של המלנומה. התוצאות אישרו את התיאוריה: המפגש בין המלנומה לשכבה העליונה של האפידרמיס הוא שהופך את סרטן העור לממאיר.

 

"צריך להבין שיש גנים רבים שאינם באים לידי ביטוי בתאים רגילים", מסבירה ד"ר לוי.  "כשהתאים הסרטניים מגיעים לשכבה העליונה של האפידרמיס, זוהי בעצם סביבה חדשה להם. בסביבה הזאת הם נקשרים לקרטינוציטים - תאים שנמצאים ברמת התמיינות גבוהה במיוחד בשכבת האפידרמיס העליונה ואחראים, בין היתר, על ייצור הקרטין. הקשר המולקולרי הזה מוביל להפעלת סיגנל ה-Notch, סיגנל שמפעיל גנים רדומים בתאים הסרטניים, משנה את צורתם ומאפשר להם לנדוד – ובכך לחדור אל כלי הדם. מדובר באפקט דומינו גנטי, שהתוצאה שלו היא סרטן ממאיר".

 

פריצת דרך מחקרית וקלינית

התגלית של ד"ר לוי מהווה לא רק פריצת דרך מחקרית, אלא גם תקווה קלינית. "הסיגנל הזה קיים בתאים רבים, ויש תרופה ידועה בשם DAPT, אשר מעכבת את הפעלתו. אנחנו השתמשנו בה בתרבית על התאים הסרטניים של המלנומה, והיא עבדה: הקשר נחסם, סיגנל ה-Notch לא הופעל והסרטן לא הפך לגרורתי. מדובר בתרופה שכבר אושרה על ידי ה-FDA, ואולי בעתיד נוכל לתת אותה כתרופה מונעת למלנומה, וכל אחד יוכל למרוח אותה על העור, כמו שמורחים קרם הגנה מפני השמש".

 

בנוסף להשלכות בתחום הרפואה המונעת, למחקר החדש יש גם השלכות על היכולת לאבחן את המלנומה. "צריך להבין שזה סרטן שמתפתח במשך שנים רבות", אומרת ד"ר לוי. "כאשר רופא העור מורה על לקיחת ביופסיה, הוא והפתולוג עוקבים אחר הגידול, ולפי עומק החדירה של התאים הסרטניים מחליטים אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. אם הגידול נמצא בעומק של מילימטר או שניים בתוך הדרמיס, הרופא יורה על טיפול בהקרנות. אנחנו מציעים פה שיטה נוספת ומדויקת הרבה יותר: לדגום את התאים ולבדוק האם סיגנל ה-Notch עבר שפעול בתאי המלנומה. ככה אפשר לדעת, שחור על גבי לבן, אם מדובר בגידול שפיר או גרורתי, ובימים אלה כבר התחלנו לשתף פעולה עם המרכזים הרפואיים וולפסון ושיבא".

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>