כלכלת השוק החופשי של ציפורי הדרור

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביקשו לבחון כיצד ציפורי דרור מתנהגות במצב של "שוק מזון תחרותי", והאם במצב זה אותן ציפורים, המנוסות במציאת מזון, גורפות את "כל הקופה" ואילו האחרות מנסות ללמוד מהן, או שמא אלו האחרונות לומדות להסתדר בדרכים אחרות. החוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, חלים גם על בעלי חיים חברתיים, כמו ציפורי דרור, שבמקום להיאבק זו בזו מעדיפות לחפש אפיקי מזון חדשים, שיאפשרו לכולן לאכול לשובע. החוקרים מסבירים שהדבר משול לשני בעלי דוכני פלאפל הפועלים באותו רחוב, שכדי למנוע תחרות על אותם הלקוחות יעדיף אחד מהם לסגור את דוכן הפלאפל ולפתוח במקומו דוכן שווארמה.

כלכלנים קטנים עם מעוף

במסגרת המחקר, לימדו החוקרים את הדרורים למצוא מזון שהוטמן בחורים המפוזרים על פני משטח רחב, וזאת על פי סימני צבע או צורה. חלק מהדרורים הפכו בדרך זו לכאלו היודעים למצוא מזון לפי צבע, לדוגמא לחפש מתחת לסימן סגול ולא מתחת לסימן ירוק, בעוד אחרים התמחו במציאת מזון לפי צורה מסוימת, כגון איקס או עיגול. המזון שהוטמן היה מוגבל והותאם למספר הדרורים בקבוצה.

בהמשך, צירפו החוקרים ללהקות הדרורים המנוסות דרורים חדשים. כעת הם ביקשו לבדוק האם הדרורים שהצטרפו יעתיקו מהדרורים המנוסים את השיטה למציאת המזון או שיחפשו מקורות מזון חדשים. ההשערה הייתה שאם יעתיקו מחבריהם, אמנם ילמדו מהר יותר את הצבע או הצורה הנכונים, אך 'נהירה אחר העדר' תגרום לכך שכולם יתחרו על אותו סוג מזון.

לשמחת החוקרים ולהפתעתם, הציפורים גילו תבונה כלכלית רבה, ובמקום להיגרר לתחרות עם הדרורים הוותיקים ולהסתכן בכך שחלקן ייוותר ללא מזון - הן החלו לתור בשטח אחר אפיקי מזון חדשים. כך למדו כי דווקא השימוש בסימן שלא משמש את חברי הקבוצה הוותיקים מבטיח להם הצלחה רבה יותר, דבר שמאפיין גם את כלכלת השוק החופשי של בני האדם, הנעזרת במנגנונים שונים כדי להגיע לשיווי משקל של השוק.

את המחקר ערכו פרופ' ארנון לוטם והדוקטורנית נעמה אלחדף מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ופרופ' לוק-אלן ג'יראלדו ממכון המחקר הלאומי בקוויבק, קנדה, והוא פורסם בכתב העת .Proceedings of The Royal Society of London B

יזמים עם מקור

"המחקר הממושך על קבוצות רבות של דרורים לימד אותנו שבתנאי תחרות, בעלי החיים לא ילכו בהכרח אחרי העדר ולא ינסו לחקות את חבריהם, אלא יעדיפו למצוא לעצמם דרכים אלטרנטיביות שבהן הן ימצאו את מבוקשם", אומר פרופ' ארנון לוטם ומסכם: "לא פחות חשוב מכך, המחקר גרם לנו להבין את תהליך הלמידה הפשוט יחסית שאיפשר לדרורים להגיע למסקנה הנכונה גם ללא חשיבה אסטרטגית או ייעוץ כלכלי. מסתבר שגם בקרב בעלי החיים נמצא גם את הקונפורמיסטיים שפועלים כמו כולם וגם את היזמים המקוריים, שמוצאים את ההצלחה במקום שאף אחד אחר לא חיפש אותה".